שיתוף מידע, ייעוץ וליווי לפני ואחרי ניתוח לכריתת רחם בעקבות נגעים טרום סרטניים וסרטניים

סיפורים אישיים

הסיפור של שרון

שלום..

שמי שרון בת 37 ..

הסיפור שלי אינו שגרתי, לא חוויתי שום דבר מהסימפטומים, שום דבר! ובכל זאת, אני ההוכחה כמה חשוב להקשיב לאינטואיציות שלנו כנשים.

 

הגילוי:

שבוע לפני אותו לילה גורלי עשיתי בדיקת פאפ אבל נחזור לכך מאוחר יותר..

 

אז לילה, אני מתעוררת משינה עם כאב חד בבטן תחתונה, זהו לא כאב שאני מכירה , דלקת חריפה בשתן??? כבר סבלתי בעבר מדלקת חריפה שהתפשטה לכל הגוף.. ולכן,

החלטתי שאני מתקלחת והולכת לבית חולים..

אחרי המקלחת הכאבים דעכו.. חוזרת לישון..

אחרי שעה הכאבים מכים שוב, מקשיבה לאינטואיציה וניגשת לבית חולים..

בכניסה למיון, שואלים אותי למה הגעתי ואני? כנראה דלקת חריפה בשתן..

 

בודק אותי רופא, עושים בדיקת שתן ומחכים..

חוזרת הבדיקה… השתן נקי..

בינתיים, הכאבים נרגעו..

הרופא (שאודה לו כל חיי) אומר לי: "קרוב לוודאי שזה כלום אבל משהו בכאבים לא מוצא חן בעיני, גשי לגניקולוגיה ואז נראה"

עולה למחלקת נשים והרופאה שולחת אותי לאולטרסאונד וגינלי..

 

במהלך הבדיקה צצים על המוניטור צוואר הרחם והרחם כאשר מוארים מס' מקומות צבעוניים ואני מתפעלת "איזה יופי" והבחורה עונה "אל תשמחי כל כך, זה אומר שמשהו לא תקין".

 

כשהגעתי למעלה חזרה, כבר חיכו לי 3 רופאות, אני עוברת לשולחן הבדיקות ושלושתן, כל אחת בתורה בודקת אותי, הן מתלחששות ואני, לבד שם, מבינה כבר שכנראה משהו מחשיד מתחננת בתוך ליבי שרק ידברו איתי ולבסוף, הרופאה הבכירה מסבירה לי "מצאנו גוש, אני מעוניינת לקחת ביופסיה"..

למרות שהיא לא אמרה כלום, הבעות פניה כבר הסגירו אותה.. ידעתי.. "יש לי סרטן"

וכן, כעבור כמה ימים, הפתולוגיה אישרה את מה שכבר ידעתי…

 

ההחלטה לטיפול:

זהו, יש לי סרטן..

האם תפסתי את זה בזמן???

אחרי שבועיים נודע לי שכן.. אמנם הגידול לא התפשט תודה לאל אבל הוא גדול מידי כדי לעשות רק ניתוח.. ניתנו לי מס' אופציות:

הראשונה – לבצע כימותרפיה כדי להקטין את הגידול ואז לעשות ניתוח אם הכימו יעבוד.

השניה – לעשות הקרנות בשילוב עם כימותרפיה קטנה אבל אז מחסלים לחלוטין את מהערכת הרבייה.

השלישית- לבצע ניתוח של הסטת שחלות, כלומר להוציא את השחלות משדה הקרינה ולשמור על הביציות ואז לבצע את הטיפול באופציה השניה.

בכל אופן, הסיכוי שלי להביא ילדים לעולם באופן טבעי ירד ל 0.

באותו בית חולים המליצו לי על האופציה השניה כי הם לא הבינו איך להתמודד עם הגידול הספציפי שיש לי, אדנוקרצינומה.

לא הרגשתי שלמה…

האינטואיציה כבר עזרה לי פעם אחת, החלטתי ללכת לחוות דעת נוספת, הפעם הרופא הציע לי דווקא את האופציה השלישית..

הרגיש לי נכון , החלטתי.. זה מה שאני עושה.

חודש אחרי הגילוי, כבר נכנסתי לניתוח ומשם הלכתי להכיר את הרופאה של הקרינה..

הטיפול :

33 קרינה חיצונית.

5 כימותרפיה

5 ברכיתרפיה (קרינה פנימית)

 

הטיפול:

בקרינה החיצונית לא הרגשתי שום דבר מיוחד חוץ מהניג'וס של הקרינה עצמה: שלפוחית מלאה, רקטום ריק.

נאלצתי להפסיק לאכול פירות, ירקות ובעצם כלמה שמאיץ את פעילות המעיים כי בהמשך סבלתי משלשולים בלתי פוסקים.

הכימותרפיה גרמה לבחילות בלי פוסקות, פעם אחת הקאתי אבל בעיקר בחילות וצרבות בלתי פוסקות, קולה היה החבר הכי טוב שלי.

לברכיתרפיה הגעתי כבר חלשה מאוד, ירדתי מאוד במשקל, אבל גם אותו עברתי בגבורה.

בכל זאת, דקירה של אפידורל 5 פעמים לא פשוט.

אחרי שלושה חודשים , בדצמבר האחרון, סיימתי את הטיפולים.

 

ההתמודדות:

קצת עלי: גרה פה בארץ לבד..אין בן זוג.

אבא שנפטר, אמא שגרה בחו"ל.

יש לי דודה אחת שגרה פה וחברות יקרות מפז.

להקרנות הלכתי לבד, לשאר הטיפולים החברות שלי עשו רוטציה.

עבדתי יומיים בשבוע, העבודה שלי תמכה מאוד, הם היו מדהימים..

אז להתמודד פיזית היה לי קל, אני שורדת בנשמה.

החלק הקשה היתה ההתמודדות הנפשית:

בראש ובראשונה ההמתנה לבדיקה שאמורה לאשר שאכן אני בריאה והמחלה נעלמה.

כססתי ציפורניים עד שעשיתי את הבדיקה במרץ.

שנית כל, איך מתחילים ללכת לדייטים, לספר על המחלה ויתר על כן, איך אני מספרת שאני לא יכולה להביא ילדים.

 

הסוד: להתמודד עם כל דבר בעיתו, אחד אחד..דברו על זה, שתפו.. זה עושה פלאים..

 

ואתן יודעות מה? אתן תגלו שאתן לא לבד!!

 

אני עושה זאת  באמצעות קבוצת תמיכה של נשים מדהימות דרך האגודה למלחמה בסרטן, בלעדיהן לא הייתי מצליחה לחזור לשגרה.. כל אחת והסיפור התמודדות שלה, תומכות אחת בשניה..

 

החזרה לחיים

אז הגעתי למרץ , עשיתי פט סיטי..

אחרי המתנה מורטת עצבים… ניצחתי, ניצחתי את הסרטן!

 

מאז.. לאט לאט חוזרת לעשות דברים שאני רוצה, חיה את החיים כמו שאני רוצה לחיות אותם!

 

אגב, זוכרים את הפאפ שעשיתי בתחילת הדרך, ויודעים מה היתה התוצאה, הייתם מצפים שיכילו משהו לא תקין נכון??

טעיתם.. הפאפ יצא תקין לבחורה חולת סרטן

 

אמרתי לכם שהסיפור שלי הוא לא סיפור רגיל..

מוסר השכל..הקשיבו לאינטואיציה…

 

סיפורים אישיים

הסיפור של שרון

שלום..

שמי שרון בת 37 ..

הסיפור שלי אינו שגרתי, לא חוויתי שום דבר מהסימפטומים, שום דבר! ובכל זאת, אני ההוכחה כמה חשוב להקשיב לאינטואיציות שלנו כנשים.

 

הגילוי:

שבוע לפני אותו לילה גורלי עשיתי בדיקת פאפ אבל נחזור לכך מאוחר יותר..

 

אז לילה, אני מתעוררת משינה עם כאב חד בבטן תחתונה, זהו לא כאב שאני מכירה , דלקת חריפה בשתן??? כבר סבלתי בעבר מדלקת חריפה שהתפשטה לכל הגוף.. ולכן,

החלטתי שאני מתקלחת והולכת לבית חולים..

אחרי המקלחת הכאבים דעכו.. חוזרת לישון..

אחרי שעה הכאבים מכים שוב, מקשיבה לאינטואיציה וניגשת לבית חולים..

בכניסה למיון, שואלים אותי למה הגעתי ואני? כנראה דלקת חריפה בשתן..

 

בודק אותי רופא, עושים בדיקת שתן ומחכים..

חוזרת הבדיקה… השתן נקי..

בינתיים, הכאבים נרגעו..

הרופא (שאודה לו כל חיי) אומר לי: "קרוב לוודאי שזה כלום אבל משהו בכאבים לא מוצא חן בעיני, גשי לגניקולוגיה ואז נראה"

עולה למחלקת נשים והרופאה שולחת אותי לאולטרסאונד וגינלי..

 

במהלך הבדיקה צצים על המוניטור צוואר הרחם והרחם כאשר מוארים מס' מקומות צבעוניים ואני מתפעלת "איזה יופי" והבחורה עונה "אל תשמחי כל כך, זה אומר שמשהו לא תקין".

 

כשהגעתי למעלה חזרה, כבר חיכו לי 3 רופאות, אני עוברת לשולחן הבדיקות ושלושתן, כל אחת בתורה בודקת אותי, הן מתלחששות ואני, לבד שם, מבינה כבר שכנראה משהו מחשיד מתחננת בתוך ליבי שרק ידברו איתי ולבסוף, הרופאה הבכירה מסבירה לי "מצאנו גוש, אני מעוניינת לקחת ביופסיה"..

למרות שהיא לא אמרה כלום, הבעות פניה כבר הסגירו אותה.. ידעתי.. "יש לי סרטן"

וכן, כעבור כמה ימים, הפתולוגיה אישרה את מה שכבר ידעתי…

 

ההחלטה לטיפול:

זהו, יש לי סרטן..

האם תפסתי את זה בזמן???

אחרי שבועיים נודע לי שכן.. אמנם הגידול לא התפשט תודה לאל אבל הוא גדול מידי כדי לעשות רק ניתוח.. ניתנו לי מס' אופציות:

הראשונה – לבצע כימותרפיה כדי להקטין את הגידול ואז לעשות ניתוח אם הכימו יעבוד.

השניה – לעשות הקרנות בשילוב עם כימותרפיה קטנה אבל אז מחסלים לחלוטין את מהערכת הרבייה.

השלישית- לבצע ניתוח של הסטת שחלות, כלומר להוציא את השחלות משדה הקרינה ולשמור על הביציות ואז לבצע את הטיפול באופציה השניה.

בכל אופן, הסיכוי שלי להביא ילדים לעולם באופן טבעי ירד ל 0.

באותו בית חולים המליצו לי על האופציה השניה כי הם לא הבינו איך להתמודד עם הגידול הספציפי שיש לי, אדנוקרצינומה.

לא הרגשתי שלמה…

האינטואיציה כבר עזרה לי פעם אחת, החלטתי ללכת לחוות דעת נוספת, הפעם הרופא הציע לי דווקא את האופציה השלישית..

הרגיש לי נכון , החלטתי.. זה מה שאני עושה.

חודש אחרי הגילוי, כבר נכנסתי לניתוח ומשם הלכתי להכיר את הרופאה של הקרינה..

הטיפול :

33 קרינה חיצונית.

5 כימותרפיה

5 ברכיתרפיה (קרינה פנימית)

 

הטיפול:

בקרינה החיצונית לא הרגשתי שום דבר מיוחד חוץ מהניג'וס של הקרינה עצמה: שלפוחית מלאה, רקטום ריק.

נאלצתי להפסיק לאכול פירות, ירקות ובעצם כלמה שמאיץ את פעילות המעיים כי בהמשך סבלתי משלשולים בלתי פוסקים.

הכימותרפיה גרמה לבחילות בלי פוסקות, פעם אחת הקאתי אבל בעיקר בחילות וצרבות בלתי פוסקות, קולה היה החבר הכי טוב שלי.

לברכיתרפיה הגעתי כבר חלשה מאוד, ירדתי מאוד במשקל, אבל גם אותו עברתי בגבורה.

בכל זאת, דקירה של אפידורל 5 פעמים לא פשוט.

אחרי שלושה חודשים , בדצמבר האחרון, סיימתי את הטיפולים.

 

ההתמודדות:

קצת עלי: גרה פה בארץ לבד..אין בן זוג.

אבא שנפטר, אמא שגרה בחו"ל.

יש לי דודה אחת שגרה פה וחברות יקרות מפז.

להקרנות הלכתי לבד, לשאר הטיפולים החברות שלי עשו רוטציה.

עבדתי יומיים בשבוע, העבודה שלי תמכה מאוד, הם היו מדהימים..

אז להתמודד פיזית היה לי קל, אני שורדת בנשמה.

החלק הקשה היתה ההתמודדות הנפשית:

בראש ובראשונה ההמתנה לבדיקה שאמורה לאשר שאכן אני בריאה והמחלה נעלמה.

כססתי ציפורניים עד שעשיתי את הבדיקה במרץ.

שנית כל, איך מתחילים ללכת לדייטים, לספר על המחלה ויתר על כן, איך אני מספרת שאני לא יכולה להביא ילדים.

 

הסוד: להתמודד עם כל דבר בעיתו, אחד אחד..דברו על זה, שתפו.. זה עושה פלאים..

 

ואתן יודעות מה? אתן תגלו שאתן לא לבד!!

 

אני עושה זאת  באמצעות קבוצת תמיכה של נשים מדהימות דרך האגודה למלחמה בסרטן, בלעדיהן לא הייתי מצליחה לחזור לשגרה.. כל אחת והסיפור התמודדות שלה, תומכות אחת בשניה..

 

החזרה לחיים

אז הגעתי למרץ , עשיתי פט סיטי..

אחרי המתנה מורטת עצבים… ניצחתי, ניצחתי את הסרטן!

 

מאז.. לאט לאט חוזרת לעשות דברים שאני רוצה, חיה את החיים כמו שאני רוצה לחיות אותם!

 

אגב, זוכרים את הפאפ שעשיתי בתחילת הדרך, ויודעים מה היתה התוצאה, הייתם מצפים שיכילו משהו לא תקין נכון??

טעיתם.. הפאפ יצא תקין לבחורה חולת סרטן

 

אמרתי לכם שהסיפור שלי הוא לא סיפור רגיל..

מוסר השכל..הקשיבו לאינטואיציה…

 

שתפי אותנו בסיפור האישי שלך שיכול לעזור למישהי במצב דומה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות