שיתוף מידע, ייעוץ וליווי לפני ואחרי ניתוח לכריתת רחם בעקבות נגעים טרום סרטניים וסרטניים

טיפול

טיפול בסרטן צוואר הרחם

סרטן בצוואר הרחם המוגבל לרחם בלבד הוא בעל סיכוי ריפוי טובים. כ– 85%  מהחולות יחלימו מסרטן שהתגלה בשלב זה. כ-50% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם מתגלים בשלב 1.

סרטן שהתפשט מעבר לרחם אך נותר בגבולות האגן ניתן לריפוי ב– 65% מהמקרים. אחוזי הריפוי יורדים כאשר התהליך הממאיר מתפשט מעבר לאגן או שמופיעות גרורות. גידול ממאיר בשלב 1 (המוגבל לרחם) מטופל על ידי כריתה מלאה של הרחם ושילוב של טיפול בקרינה.

שלבים מתקדמים יותר בגידול מטופלים בקרינה, לרוב בשיטות מתקדמות של ברכיתרפיה, הובלה של מקורות קרינה בתוך הגוף אל אזור הגידול, עם קרינה חיצונית רגילה. חולות עם מחלה ממוקמת מתקדמת מקבלות גם טיפול כימותרפי, שמגבירה את רגישות הגידול לקרינה, כמו 5-FU.

 

הטיפול הראשוני בסרטן צוואר הרחם יכול להיות ניתוחי או שילוב של טיפול כימי וקרינתי. שני סוגי הטיפול הם בעלי פוטנציאל זהה לרפא את הגידול.

הבחירה בטיפול אחד על פני האחר תלויה בגורמים שונים כמו גודל הגידול, היקף המחלה שנקבע על פי בדיקת האגן ובדיקות ההדמיה, ומצבה הרפואי והתפקודי של המטופלת, המשפיע על יכולתה לעמוד בניתוח או בטיפול.

בגידולים מתקדמים שבהם שכיח הצורך בטיפול משלים לאחר ניתוח, ההעדפה היא להימנע מניתוח מלכתחילה – היות שהשילוב של ניתוח וטיפול קרינתי כרוך בשיעור גבוה יותר של תופעות לוואי קשות.

לאחר השלמת ההערכה הראשונית נערכת בדרך כלל פגישה עם נציג הצוות המטפל בבית החולים, אשר מציג את החלופות הטיפוליות האפשריות ואת המלצת הצוות. לעתים קיימת יותר מאפשרות אחת לטיפול והבחירה היא בידייך, המטופלת. חשוב שתקבלי מידע מספיק לגבי הטיפולים השונים, כדי שתוכלי לבסס את דעתך כראוי ולבחור באפשרות הנכונה ביותר עבורך. זכרי לשאול כל מה שאינו מובן לך או שגורם לך לחששות. מומלץ להכין רשימת שאלות ולהגיע לפגישה עם הצוות הרפואי בלוויית אדם הקרוב אלייך. אל תהססי גם לפנות לקבלת חוות דעת שנייה, אם את מרגישה שהדבר יגביר את ביטחונך בהחלטה.

 

טיפול

טיפול בסרטן צוואר הרחם

סרטן בצוואר הרחם המוגבל לרחם בלבד הוא בעל סיכוי ריפוי טובים. כ– 85%  מהחולות יחלימו מסרטן שהתגלה בשלב זה. כ-50% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם מתגלים בשלב 1.

סרטן שהתפשט מעבר לרחם אך נותר בגבולות האגן ניתן לריפוי ב– 65% מהמקרים. אחוזי הריפוי יורדים כאשר התהליך הממאיר מתפשט מעבר לאגן או שמופיעות גרורות. גידול ממאיר בשלב 1 (המוגבל לרחם) מטופל על ידי כריתה מלאה של הרחם ושילוב של טיפול בקרינה.

שלבים מתקדמים יותר בגידול מטופלים בקרינה, לרוב בשיטות מתקדמות של ברכיתרפיה, הובלה של מקורות קרינה בתוך הגוף אל אזור הגידול, עם קרינה חיצונית רגילה. חולות עם מחלה ממוקמת מתקדמת מקבלות גם טיפול כימותרפי, שמגבירה את רגישות הגידול לקרינה, כמו 5-FU.

 

הטיפול הראשוני בסרטן צוואר הרחם יכול להיות ניתוחי או שילוב של טיפול כימי וקרינתי. שני סוגי הטיפול הם בעלי פוטנציאל זהה לרפא את הגידול.

הבחירה בטיפול אחד על פני האחר תלויה בגורמים שונים כמו גודל הגידול, היקף המחלה שנקבע על פי בדיקת האגן ובדיקות ההדמיה, ומצבה הרפואי והתפקודי של המטופלת, המשפיע על יכולתה לעמוד בניתוח או בטיפול.

בגידולים מתקדמים שבהם שכיח הצורך בטיפול משלים לאחר ניתוח, ההעדפה היא להימנע מניתוח מלכתחילה – היות שהשילוב של ניתוח וטיפול קרינתי כרוך בשיעור גבוה יותר של תופעות לוואי קשות.

לאחר השלמת ההערכה הראשונית נערכת בדרך כלל פגישה עם נציג הצוות המטפל בבית החולים, אשר מציג את החלופות הטיפוליות האפשריות ואת המלצת הצוות. לעתים קיימת יותר מאפשרות אחת לטיפול והבחירה היא בידייך, המטופלת. חשוב שתקבלי מידע מספיק לגבי הטיפולים השונים, כדי שתוכלי לבסס את דעתך כראוי ולבחור באפשרות הנכונה ביותר עבורך. זכרי לשאול כל מה שאינו מובן לך או שגורם לך לחששות. מומלץ להכין רשימת שאלות ולהגיע לפגישה עם הצוות הרפואי בלוויית אדם הקרוב אלייך. אל תהססי גם לפנות לקבלת חוות דעת שנייה, אם את מרגישה שהדבר יגביר את ביטחונך בהחלטה.

 

ניתוח

לבחירה בניתוח לטיפול בסרטן צוואר הרחם יש מטרה משולבת: כריתת הגידול ואיסוף מידע על התפשטות מיקרוסקופית של המחלה שאינה נראית לעין, כגון מחלה מיקרוסקופית בבלוטות הלימפה. היקף הניתוח משתנה בהתאם להיקף הגידול.

 

כריתת רחם נרחבת RADICAL HYSTERECTOMY

הניתוח המסורתי לכריתת גידולי צוואר הרחם הוא כריתת הרחם הנרחבת. בניתוח זה נכרתים הרחם, הצוואר והנרתיק העליון כמקשה אחת, יחד עם הרקמה משני עברי צוואר הרחם, הנקראת הפרמטריה. ניתוח זה שונה מניתוח כריתת רחם פשוטה שאינו כולל את הפרמטריה. כריתת הפרמטריה מוסיפה מורכבות לניתוח, מאריכה את משכו, מעלה את הסיכון לאובדן דם ולפגיעה בדרכי השתן וכן כרוכה לעתים בפגיעה בעצבוב שלפוחית השתן, אשר יכולה להתבטא בקושי בהטלת שתן לאחר הניתוח. עם זאת, ברוב המקרים הניתוח עובר ללא סיבוכים מיוחדים. ניתוח כריתת רחם נרחבת יכול להתבצע בגישה פתוחה (חתך רוחבי או אורכי בבטן התחתונה), בגישה לפרוסקופית (דרך ארבעה נקבים קטנים בדופן הבטן) או בסיוע מערכת רובוטית. הגישה הניתוחית המתאימה למקרה שלך תיקבע על פי נתוני הגידול, מצבך הבריאותי והעדפות הצוות המנתח.

 

כריתת צוואר נרחבת RADICAL TRACHELECTOMY

כשמדובר בנשים צעירות המעוניינות לשמר את יכולתן להרות וללדת ובנשים עם גידולים קטנים (עד 2 ס״מ) של צוואר הרחם עם מאפיינים מתאימים, ניתן לעתים להציע ניתוח כריתת צוואר נרחבת. בניתוח כזה צוואר הרחם מוסר עם הנרתיק העליון והפרמטריה, והרחם מחובר חזרה לנרתיק בתפרים. הניתוח יכול להתבצע בגישה בטנית (באמצעות חתך), נרתיקית או רובוטית. סיבוכי הניתוח דומים לסיכונים הקיימים בניתוח כריתת רחם נרחבת. שימור הרחם מאפשר לנשים העוברות ניתוח זה להרות וללדת לאחר הטיפול. עם זאת, חלק מהנשים העוברות ניתוח כזה עלולות להתקשות להרות, והניתוח גם מגביר את הסיכון להפלות מאוחרות וללידות מוקדמות.

 

כריתת רחם או צוואר פשוטה SIMPLE HYSTERECTOMY / TRACHELECTOMY

בגידולי צוואר הרחם המאד מוקדמים, הסיכון להתפשטות הגידול לפרמטריה – הרקמות סביב צוואר הרחם – נמוך. לפיכך ניתן להציע במקרים כאלה ניתוח של כריתת רחם או צוואר פשוטה, ללא כריתת הפרמטריה. ניתוחים אלה מתבצעים בגישה פתוחה, לפרוסקופית או רובוטית. בגידולים מוקדמים מאד (בשלב IA1) בנשים צעירות, ניתן אף לצמצם את היקף הניתוח לקוניזציה (ביופסיית חרוט) בלבד.

כריתת שחלות

מרבית גידולי צוואר הרחם אינם מתפשטים לשחלות. כשמדובר בנשים שהמחזור החודשי שלהן חדל מלהופיע, ״תכן שהשחלות יוסרו גם הן במהלך הניתוח. אולם במטופלות צעירות, משתדלים המנתחים להימנע מכך במידת האפשר, כיוון שהוצאת שחלות מובילה להקדמת גיל המעבר – דבר המלווה בהשפעות ידועות על איכות החיים ועלייה בסיכונים בריאותיים מסוימים, כגון תחלואת לב ואוסטיאופורוזיס. אם מחליטים להסיר את השחלות במהלך הניתוח, ניתן לעתים קרובות למנוע את תסמיני גיל המעבר באמצעות מתן טיפול הורמונלי חליפי בטבליות, מדבקות או משחות. הרופא המטפל ידון איתך באפשרויות אלה ביתר פירוט.

 

כריתת בלוטות לימפה ושיטת בלוטת הזקיף

במהלך ניתוחים לטיפול בסרטן צוואר הרחם, המנתחים צריכים לאסוף נתונים על קיומה של מחלה מיקרוסקופית בבלוטות לימפה. הדבר נעשה באופן מסורתי, על ידי כריתה מלאה של בלוטות הלימפה האגניות, תוך הסרתן מעל כלי הדם הגדולים באגן. מהלך זה מאריך את משך הניתוח, מגדיל את הסיכון לפגיעה בכלי דם ובעצבים ועלול לגרום לפגיעה בניקוז הנוזלים מהגפיים התחתונות, אשר יכולה להתבטא בבצקות ובנפיחות מוגברת ברגליים בהמשך החיים. בשנים האחרונות הצטברו עדויות לטובת שיטה חלופית לדגימת בלוטת הלימפה הקרויה 'בלוטת הזקיף' (sentinel node). בשיטה זו מוזרק חומר סימון לצוואר הרחם, ובלוטות הלימפה הראשונות הקולטות את החומר – נדגמות. בלוטות אלה מייצגות למעשה את מצבן של כל בלוטות הלימפה המנקזות את צוואר הרחם. דגימה בשיטה זו משמעותה צמצום היקף כריתת הרקמה הלימפטית, ולפיכך – ירידה בסיכון לסיבוכים.

ניתוח

לבחירה בניתוח לטיפול בסרטן צוואר הרחם יש מטרה משולבת: כריתת הגידול ואיסוף מידע על התפשטות מיקרוסקופית של המחלה שאינה נראית לעין, כגון מחלה מיקרוסקופית בבלוטות הלימפה. היקף הניתוח משתנה בהתאם להיקף הגידול.

 

כריתת רחם נרחבת RADICAL HYSTERECTOMY

הניתוח המסורתי לכריתת גידולי צוואר הרחם הוא כריתת הרחם הנרחבת. בניתוח זה נכרתים הרחם, הצוואר והנרתיק העליון כמקשה אחת, יחד עם הרקמה משני עברי צוואר הרחם, הנקראת הפרמטריה. ניתוח זה שונה מניתוח כריתת רחם פשוטה שאינו כולל את הפרמטריה. כריתת הפרמטריה מוסיפה מורכבות לניתוח, מאריכה את משכו, מעלה את הסיכון לאובדן דם ולפגיעה בדרכי השתן וכן כרוכה לעתים בפגיעה בעצבוב שלפוחית השתן, אשר יכולה להתבטא בקושי בהטלת שתן לאחר הניתוח. עם זאת, ברוב המקרים הניתוח עובר ללא סיבוכים מיוחדים. ניתוח כריתת רחם נרחבת יכול להתבצע בגישה פתוחה (חתך רוחבי או אורכי בבטן התחתונה), בגישה לפרוסקופית (דרך ארבעה נקבים קטנים בדופן הבטן) או בסיוע מערכת רובוטית. הגישה הניתוחית המתאימה למקרה שלך תיקבע על פי נתוני הגידול, מצבך הבריאותי והעדפות הצוות המנתח.

 

כריתת צוואר נרחבת RADICAL TRACHELECTOMY

כשמדובר בנשים צעירות המעוניינות לשמר את יכולתן להרות וללדת ובנשים עם גידולים קטנים (עד 2 ס״מ) של צוואר הרחם עם מאפיינים מתאימים, ניתן לעתים להציע ניתוח כריתת צוואר נרחבת. בניתוח כזה צוואר הרחם מוסר עם הנרתיק העליון והפרמטריה, והרחם מחובר חזרה לנרתיק בתפרים. הניתוח יכול להתבצע בגישה בטנית (באמצעות חתך), נרתיקית או רובוטית. סיבוכי הניתוח דומים לסיכונים הקיימים בניתוח כריתת רחם נרחבת. שימור הרחם מאפשר לנשים העוברות ניתוח זה להרות וללדת לאחר הטיפול. עם זאת, חלק מהנשים העוברות ניתוח כזה עלולות להתקשות להרות, והניתוח גם מגביר את הסיכון להפלות מאוחרות וללידות מוקדמות.

 

כריתת רחם או צוואר פשוטה SIMPLE HYSTERECTOMY / TRACHELECTOMY

בגידולי צוואר הרחם המאד מוקדמים, הסיכון להתפשטות הגידול לפרמטריה – הרקמות סביב צוואר הרחם – נמוך. לפיכך ניתן להציע במקרים כאלה ניתוח של כריתת רחם או צוואר פשוטה, ללא כריתת הפרמטריה. ניתוחים אלה מתבצעים בגישה פתוחה, לפרוסקופית או רובוטית. בגידולים מוקדמים מאד (בשלב IA1) בנשים צעירות, ניתן אף לצמצם את היקף הניתוח לקוניזציה (ביופסיית חרוט) בלבד.

כריתת שחלות

מרבית גידולי צוואר הרחם אינם מתפשטים לשחלות. כשמדובר בנשים שהמחזור החודשי שלהן חדל מלהופיע, ״תכן שהשחלות יוסרו גם הן במהלך הניתוח. אולם במטופלות צעירות, משתדלים המנתחים להימנע מכך במידת האפשר, כיוון שהוצאת שחלות מובילה להקדמת גיל המעבר – דבר המלווה בהשפעות ידועות על איכות החיים ועלייה בסיכונים בריאותיים מסוימים, כגון תחלואת לב ואוסטיאופורוזיס. אם מחליטים להסיר את השחלות במהלך הניתוח, ניתן לעתים קרובות למנוע את תסמיני גיל המעבר באמצעות מתן טיפול הורמונלי חליפי בטבליות, מדבקות או משחות. הרופא המטפל ידון איתך באפשרויות אלה ביתר פירוט.

 

כריתת בלוטות לימפה ושיטת בלוטת הזקיף

במהלך ניתוחים לטיפול בסרטן צוואר הרחם, המנתחים צריכים לאסוף נתונים על קיומה של מחלה מיקרוסקופית בבלוטות לימפה. הדבר נעשה באופן מסורתי, על ידי כריתה מלאה של בלוטות הלימפה האגניות, תוך הסרתן מעל כלי הדם הגדולים באגן. מהלך זה מאריך את משך הניתוח, מגדיל את הסיכון לפגיעה בכלי דם ובעצבים ועלול לגרום לפגיעה בניקוז הנוזלים מהגפיים התחתונות, אשר יכולה להתבטא בבצקות ובנפיחות מוגברת ברגליים בהמשך החיים. בשנים האחרונות הצטברו עדויות לטובת שיטה חלופית לדגימת בלוטת הלימפה הקרויה 'בלוטת הזקיף' (sentinel node). בשיטה זו מוזרק חומר סימון לצוואר הרחם, ובלוטות הלימפה הראשונות הקולטות את החומר – נדגמות. בלוטות אלה מייצגות למעשה את מצבן של כל בלוטות הלימפה המנקזות את צוואר הרחם. דגימה בשיטה זו משמעותה צמצום היקף כריתת הרקמה הלימפטית, ולפיכך – ירידה בסיכון לסיבוכים.

שיטות ניתוחיות לכריתת רחם

כריתה בגישה לדנית

כריתת רחם דרך הנרתיק מומלצת במקרים בהם סיבת הניתוח היא צניחת רחם ובתנאי שהרחם אינו גדול.

על מנת לוודא כריתה מלאה של כלל הרקמות הנגועות בסרטן, יבוצע הניתוח בגישה בטנית פתוחה, אך במקרים מסוימים ניתן לשקול לבצע את הניתוח באופן וגינאלי

 

כריתה בגישה בטנית

הבחירה בניתוח בשיטה בטנית מתקיימת בדרך כלל במקרים בהם לא ניתן לבצע את כריתת הרחם דרך הנרתיק, או  בלפרסקופיה. בשיטה זו חתך אורכי או רוחבי, בהתאם לסיבת הניתוח, בבטן התחתונה לשם הוצאת הרחם. האשפוז לאחר ניתוח בגישה הבטנית אורך כ-  4-7 ימים.

 

כריתה בגישה לפרסוקופית

השיטה הלפרסקופית הינה השיטה הניתוחית הכי פחות פולשנית, הבטוחה והאפקטיבית מבין השיטות. היא מועדפת על המנותחות והמנתחים במצבים בהם היא מתאימה. בניתוח בשיטה זו עושים מספר חתכים זעירים של 5-15 מילימטרים בדופן הבטן (איזור הטבור ובטן תחתונה), דרכם מכניסים צינוריות קצרות המכילות מצלמה המשדרת למסך חיצוני בו צופים המנתחים. דרך החתכים מחדירים גם את המכשיר הניתוחי באמצעותו מוציאים את הרחם ברצועות, דרך הנרתיק או דרך דופן הבטן.

לאחר ניתוח בשיטת לפרסקופיה התאוששות מהירה, סובלים פחות כאבים ומשך האשפוז הינו בדרך כלל יום או יומיים לכל היותר.

 

כריתת רחם לפרוסקופית באמצעות רובוט

גישה ניתוחית זו הינה וריאציה של גישה לפרסקופית, בה מכשירי הניתוח מחוברים לרובוט המבוקר על ידי מרכז שליטה של הרופא. היתרון בשיטה נובע מתנועה של 360 מעלות של זרועות הרובוט, ובכך – דיוק מרבי בניתוח עצמו.

זמן הניתוח משתנה בהתאם לגישה הניתוחית, לגודל הרחם ולסיבת הניתוח. במרבית המקרים הוא נע בין שעה לשעתיים.

שיטות ניתוחיות לכריתת רחם

כריתה בגישה לדנית

כריתת רחם דרך הנרתיק מומלצת במקרים בהם סיבת הניתוח היא צניחת רחם ובתנאי שהרחם אינו גדול.

על מנת לוודא כריתה מלאה של כלל הרקמות הנגועות בסרטן, יבוצע הניתוח בגישה בטנית פתוחה, אך במקרים מסוימים ניתן לשקול לבצע את הניתוח באופן וגינאלי

 

כריתה בגישה בטנית

הבחירה בניתוח בשיטה בטנית מתקיימת בדרך כלל במקרים בהם לא ניתן לבצע את כריתת הרחם דרך הנרתיק, או  בלפרסקופיה. בשיטה זו חתך אורכי או רוחבי, בהתאם לסיבת הניתוח, בבטן התחתונה לשם הוצאת הרחם. האשפוז לאחר ניתוח בגישה הבטנית אורך כ-  4-7 ימים.

 

כריתה בגישה לפרסוקופית

השיטה הלפרסקופית הינה השיטה הניתוחית הכי פחות פולשנית, הבטוחה והאפקטיבית מבין השיטות. היא מועדפת על המנותחות והמנתחים במצבים בהם היא מתאימה. בניתוח בשיטה זו עושים מספר חתכים זעירים של 5-15 מילימטרים בדופן הבטן (איזור הטבור ובטן תחתונה), דרכם מכניסים צינוריות קצרות המכילות מצלמה המשדרת למסך חיצוני בו צופים המנתחים. דרך החתכים מחדירים גם את המכשיר הניתוחי באמצעותו מוציאים את הרחם ברצועות, דרך הנרתיק או דרך דופן הבטן.

לאחר ניתוח בשיטת לפרסקופיה התאוששות מהירה, סובלים פחות כאבים ומשך האשפוז הינו בדרך כלל יום או יומיים לכל היותר.

 

כריתת רחם לפרוסקופית באמצעות רובוט

גישה ניתוחית זו הינה וריאציה של גישה לפרסקופית, בה מכשירי הניתוח מחוברים לרובוט המבוקר על ידי מרכז שליטה של הרופא. היתרון בשיטה נובע מתנועה של 360 מעלות של זרועות הרובוט, ובכך – דיוק מרבי בניתוח עצמו.

זמן הניתוח משתנה בהתאם לגישה הניתוחית, לגודל הרחם ולסיבת הניתוח. במרבית המקרים הוא נע בין שעה לשעתיים.

טיפול בקרינה

קרינה מייננת בקרני X משמשת לטיפול בגידולים רבים. הקרינה גורמת להרס התאים הסרטניים. סוגים מסוימים של כימותרפיה מעצימים את השפעתה של הקרינה, ולכן בסרטן צוואר הרחם – כמו גם בסוגי סרטן אחרים – נעשה שימוש בשילוב של כימותרפיה במינונים נמוכים עם קרינה, כדי לשפר את תגובת הגידול לטיפול הקרינתי.

 

תכנון הטיפול (סימולציה)

זהו שלב חשוב ביותר המקדים את הטיפול ומשפר את יעילותו. לפני התחלת הטיפול תעברי בדיקת CT מיוחדת במכון הקרינה – באמצעות מכשיר סימולטור אשר בונה תמונה של האזור המיועד לקרינה. הטיפול יתוכנן בידי רופא אונקולוג, בסיוע פיסיקאי ממכון הקרינה. כחלק מתהליך התכנון, ייתכן שיסומנו על עורך סימונים שיסייעו בקביעת מיקום הקרינה המדויק וכיוונה.

 

מהלך הטיפול

טיפול יכול לכלול מתן קרינה חיצונית, באמצעות כיוון קרני X ממקור חיצוני אל איברי הגוף. במקרה זה הקרינה נעשית בדומה לצילום רנטגן, כשהמטופלת על מיטת טיפול. כל טיפול אורך כמה דקות בלבד. סוג אחר של טיפול אפשרי הוא מתן קרינה פנימית, דרך מקור קרינה המוחדר לגוף בסמוך לגידול. טיפול כזה נקרא ברכיתרפיה. במקרה של גידולי צוואר הרחם, מקור הקרינה מוחדר דרך הנרתיק.

לפני כל טיפול בקרינה, טכנאי הטיפול ימקם אותך באופן מדויק על שולחן הטיפול ויוודא שאת חשה בנוח. במהלך הטיפול, האורך דקות ספורות בלבד, תישארי לבדך בחדר אך תוכלי לשוחח עם הטכנאי שישגיח עלייך מהחדר הסמוך באמצעות טלוויזיה במעגל סגור.

 

טיפול לגידולי צוואר הרחם ניתן בכמה מתכונות

כטיפול ראשוני: כאשר מדובר במחלה מתקדמת שאינה מתאימה לניתוח או במטופלת שאינה מעוניינת בניתוח או שאינה יכולה לעמוד בו. במקרה זה מינון הקרינה לצוואר הרחם הוא גבוה יחסית, במטרה לרפא את הגידול. הטיפול ניתן בדרך כלל במשך כשישה שבועות: בחמשת השבועות הראשונים ניתנת קרינה חיצונית במשך חמישה ימים בשבוע, עם תוספת של כימותרפיה במינון נמוך אחת לשבוע. לקראת סוף הטיפול החיצוני מוסיפים שלושה-ארבעה מחזורים של טיפול פנימי באמצעות החדרת מקור קרינה לתעלת הצוואר דרך הנרתיק, הליך המתבצע בהרדמה אזורית.

כטיפול משלים: לאחר ניתוח, כאשר מאפייני המחלה מצביעים על סיכון גבוה להישנות. הליך הטיפול דומה להליך בטיפול הראשוני, אך המינון המצטבר נמוך יותר. כאשר הטיפול הקרינתי נעשה לאחר ניתוח לכריתת צוואר הרחם, מוחדר מקור קרינה אל הנרתיק בלבד, ללא צורך בהרדמה מקומית.

במחלה חוזרת: קרינה משמשת כלי טיפולי חשוב במקרה שהמחלה נשנית לאחר ניתוח או לאחר טיפול קרינתי קודם. במחלה חוזרת אין מתכונת קבועה לטיפול, והוא מתוכנן בהתאם למיקום הגידולים הקיימים ולגודלם.

הטיפול בקרינה אורך דקות אחדות ואינו כרוך בכאב, אולם בזמן הטיפול יהיה עלייך לשכב ללא תזוזה. הטיפול לא יהפוך אותך ל'רדיואקטיבית' – אנשים אחרים, לרבות ילדים, יוכלו לשהות במחיצתך ללא חשש בתקופת הטיפולים.

 

תופעות לוואי

הטיפול מתוכנן כך שהגידול סופג את מרב הקרינה, אך מנת קרינה מופחתת מגיעה גם לאיברים בריאים הנמצאים בקרבתו. כאשר הקרינה מכוונת לאגן, חלק ממנה נספג גם במערכת העיכול התחתונה, בשלפוחית השתן ובעצמות האגן. חשיפה זו אחראית לתופעות הלוואי האופייניות לטיפול בקרינה: בחילה, עייפות, שלשולים, תכיפות במתן שתן וצריבה בעת מתן שתן. חומרתן של תופעות הלוואי יכולה להשתנות בהתאם לאופי הטיפול בקרינה, לעוצמתו ולמשכו. תוכלי להתייעץ עם האונקולוג בנוגע לצפוי לך.

רוב תופעות הלוואי ניתנות לטיפול באמצעות תרופות. הרופא/ה המטפל/ה יוכלו לסייע לך בכך.

מרבית תופעות הלוואי אמורות להיעלם בהדרגה תוך שבועות אחדים מסיום הטיפול, אך יש תופעות שעלולות להתמיד, ותופעות מאוחרות המופיעות חודשים או שנים לאחר הטיפול.


שלשול:
 צואה רכה, יציאות תכופות או שלשול הן תופעות שכיחות העלולות להתלוות לטיפול בקרינה לאזור האגן. אם את סובלת משלשולים, חשוב שתקפידי לשתות כמויות גדולות של נוזלים כדי למנוע התייבשות. כמו כן, ניתן להשתמש בתרופות ללא מרשם המיועדות לעצירת שלשולים. אם התופעה נמשכת למרות הטיפול התרופתי, אנא דווחי לרופא או לאחות המטפלים בך.

בחילה: בתקופת הטיפול את עשויה לחוש בחילה קלה, אך תופעה זו אינה נפוצה. אחת לשבוע, בסמוך לקבלת הכימותרפיה, תקבלי טיפול מונע בחילה. אם בכל זאת מופיעה בחילה קשה, תוכלי לקבל טיפול נוגד בחילה חזק יותר. אם תאבדי את התיאבון, תוכלי להחליף ארוחות במשקאות מזינים ועתירי קלוריות, שאותם תוכלי להשיג במרבית בתי המרקחת, בהצגת מרשם מרופא המשפחה.

שינויים במתן שתן: תופעות של תכיפות ותחושת דחיפות במתן שתן, צריבה בעת מתן השתן ואף דם בשתן – יכולות להופיע במהלך טיפול קרינתי לאגן. הצוות במכון הקרינה יוכל לתת לך תרופות להקלת חלק מהתסמינים. אם מופיע דימום בכמות גדולה מדרכי השתן, אנא הודיעי לרופא/ה או לאחות.

עייפות וחולשה: קרינה פוגעת במח העצם, במיוחד כשהיא משולבת בכימותרפיה. דיכוי מח העצם מתבטא בירידה בספירות הדם, ובין השאר בירידה במספר תאי הדם האדומים הנושאים חמצן אל רקמות הגוף. תופעה זו מתבטאת בעייפות, שמועצמת גם על ידי תופעות הלוואי הנוספות: שלשולים והתייבשות, בחילה ועוד. חשוב מאוד להקפיד על מנוחה מרובה ככל האפשר, במיוחד אם עלייך לנסוע זמן ממושך כדי להגיע לטיפולים בבית החולים. עם זאת, כדי לאזן את העייפות, מומלץ לבצע פעילות גופנית קלה, כגון הליכות קצרות.

דיכוי חיסוני: הפגיעה במח העצם מתבטאת גם בירידה במספר תאי הדם הלבנים. תאי הדם הלבנים הם 'שחקני מפתח' במערכת החיסון, ומספרם הפוחת בא לביטוי ברגישות יתר לזיהומים. לפיכך, בתקופת הטיפול תתבקשי להימנע מחשיפה לאנשים חולים, וכן יהיה עלייך להגיע לבדיקה בבית החולים, בכל פעם שחום גופך יעלה.

רגישות בעור: העור החשוף לקרינה ייהפך אדום, רגיש וכואב. הוא עלול להתקלף, להפריש נוזלים או להיפצע. בתקופת הטיפול מומלץ להימנע מסבונים מבושמים, מקרמים ומדאודורנטים, העלולים לגרות את העור. חשוב לשמור על העור הנפגע נקי ויבש, כדי למנוע זיהומים משניים. אחות הקרינה או נציג אחר בצוות הרפואי ידריכו אותך כיצד לטפל בעור בזמן הטיפול בקרינה.

תופעות נרתיקיות: הקרינה לאזור צוואר הרחם יכולה לפגוע גם בריריות הנרתיק. שינויים אלה יכולים להתבטא בכאב, בצריבה או בהפרשה, ולעתים אף יופיעו פצעים או כיבים כואבים. ניתן להשתמש בטיפוליים מקומיים להקלה על תופעות הלוואי הנרתיקיות; היוועצי בצוות המטפל בך לקבלת טיפול מתאים.

תופעות גיל המעבר: טיפולים בקרינה לצוואר הרחם פוגעים בתפקוד השחלות, אשר נמצאות בשדה הקרינה, ומובילים להפסקת המחזור החודשי. משמעות הדבר היא שתיאלצי להתמודד עם תופעות הלוואי של גיל המעבר (אם עדיין לא חווית אותן), בדרך כלל כשלושה חודשים לאחר תחילת הטיפול. תופעות אלו עשויות לכלול גלי חום, יובש בנרתיק, נדודי שינה, שינויים במצב הרוח ועוד.

 

קשה להתמודד עם המחשבה של הקדמת תסמיני גיל המעבר, אולם תוכלי לקבל תמיכה והדרכה מהצוות המטפל במכון הקרינה או ביחידה לגינקולוגיה אונקולוגית. למשל, ניתן להפחית את חומרת תופעות גיל המעבר על ידי טיפול הורמונלי חליפי (HRT), באמצעות גלולות או מדבקות להדבקה על העור. הגינקואונקולוג המטפל בך יוכל לעזור לך לבחור את המינון ואת סוג הטיפול – מדבקות או טבליות – המתאימים לך ביותר.

 

חלק מהנשים עוברות לפני הטיפול בקרינה ניתוח להסטת השחלות הרחק מאזור הקרינה. התהליך הנקרא 'הטיית שחלות' (ovarian transposition) מבוצע בניתוח הראשוני (אם ידוע כי החולה תזדקק לטיפול בקרינה לאחר מכן). הליך זה מונע את הקדמת גיל המעבר, משום שלאחריו השחלות לא יושפעו מהטיפול בקרינה. ההליך ניתן לביצוע גם באמצעות ניתוח לפרוסקופי, המצריך חתכים קטנים בלבד בדופן הבטן ונעשה בעזרת מצלמה. ההתמודדות עם ההשפעה של הניתוח והטיפולים על הפוריות יכולה להיות קשה במיוחד, בעיקר אם עדיין לא סיימת להקים את משפחתך. תוכלי להיעזר בקבוצות תמיכה ובאנשי מקצוע, שיעניקו לך תמיכה וסיוע במהלך התמודדותך עם המחלה, עם הטיפולים ועם תופעות הלוואי שלהם.

 

תופעות לוואי ארוכות טווח

לעתים רחוקות, טיפול בקרינה לאזור האגן עלול להיות כרוך בתופעות לוואי ארוכות טווח. תופעות אלה יכולות להישאר בתום הטיפול, או שהן יכולות להופיע חודשים או שנים לאחר הטיפול הקרינתי.


השפעה על המעיים:
 בקרב חלק קטן מהנשים תיתכן השפעה בלתי הפיכה של הטיפול בקרינה על המעי. שינויים משניים לקרינה יכולים להתבטא בכמה דרכים:

  • עלייה בתדירות פעולות המעיים ושלשולים;

  • דימום ממערכת העיכול התחתונה (דם בצואה);

  • היצרות במעי הדק, שיכולה להוביל לחסימת מעי.

תופעות אלה יכולות להופיע כעבור חודשים או אפילו שנים. חשוב שתדווחי על כך לרופא שלך, כדי שיוכל לבדוק אותך ולהציע לך טיפול מתאים. טיפול בתופעות לוואי אלה יכול לכלול חוקנים תרופתיים, צריבת כלי דם במהלך בדיקה אנדוסקופית (קולונוסקופיה – או סיגמואידוסקופיה), טיפול בתא חמצן ואחרים.

השפעה על שלפוחית השתן: אצל חלק קטן מהנשים הנחשפות לקרינה אגנית, נגרם נזק ארוך טווח לשלפוחית השתן, אשר עלול להתבטא בתחושת דחיפות ותכיפות במתן שתן או בהימצאות דם בשתן.

השפעות על הנרתיק: טיפול בקרינה עלול לפגוע בגמישות רקמת הנרתיק, ולגרום לו להפוך צר ומכווץ. הקרינה גם פוגעת באספקת הדם לריריות הנרתיק, אשר הופכות להיות דקות ופריכות יותר, וגם נוטות יותר לדמם. שינויים אלה עלולים לגרום לקשיים ולכאבים בעת קיום יחסי מין. קיום יחסים בתדירות קבועה של פעמיים בשבוע ומעלה מסייעת למנוע היצרות של הנרתיק ומגבירה את אספקת הדם. עם זאת, מטופלות רבות מתקשות לקיים יחסים בשבועות שלאחר השלמת הטיפול. לכן תודרכי לשימוש במאמני (מרחיבי) נרתיק (גלילים העשויים חומר פלסטי חלק, בעלי קוטר ואורך שונים), כמו גם במשחות הורמונליות ומסככות, אשר יכולים לסייע לך לשמור על גמישותו של הנרתיק ועל תקינות הריריות.

נפיחות ברגליים (לימפדמה): חלק מהחולות נזקקות לטיפול בקרינה בבלוטות הלימפה באזור האגן. במקרה זה עלול להיפגע ניקוז הנוזלים מהגפיים התחתונות ומופיעה נפיחות ברגליים. גרבונים ייעודיים ופיזיותרפיה מתאימה (עיסויים לימפטיים) יכולים להקל את התופעה.

 

טיפול בקרינה

קרינה מייננת בקרני X משמשת לטיפול בגידולים רבים. הקרינה גורמת להרס התאים הסרטניים. סוגים מסוימים של כימותרפיה מעצימים את השפעתה של הקרינה, ולכן בסרטן צוואר הרחם – כמו גם בסוגי סרטן אחרים – נעשה שימוש בשילוב של כימותרפיה במינונים נמוכים עם קרינה, כדי לשפר את תגובת הגידול לטיפול הקרינתי.

 

תכנון הטיפול (סימולציה)

זהו שלב חשוב ביותר המקדים את הטיפול ומשפר את יעילותו. לפני התחלת הטיפול תעברי בדיקת CT מיוחדת במכון הקרינה – באמצעות מכשיר סימולטור אשר בונה תמונה של האזור המיועד לקרינה. הטיפול יתוכנן בידי רופא אונקולוג, בסיוע פיסיקאי ממכון הקרינה. כחלק מתהליך התכנון, ייתכן שיסומנו על עורך סימונים שיסייעו בקביעת מיקום הקרינה המדויק וכיוונה.

 

מהלך הטיפול

טיפול יכול לכלול מתן קרינה חיצונית, באמצעות כיוון קרני X ממקור חיצוני אל איברי הגוף. במקרה זה הקרינה נעשית בדומה לצילום רנטגן, כשהמטופלת על מיטת טיפול. כל טיפול אורך כמה דקות בלבד. סוג אחר של טיפול אפשרי הוא מתן קרינה פנימית, דרך מקור קרינה המוחדר לגוף בסמוך לגידול. טיפול כזה נקרא ברכיתרפיה. במקרה של גידולי צוואר הרחם, מקור הקרינה מוחדר דרך הנרתיק.

לפני כל טיפול בקרינה, טכנאי הטיפול ימקם אותך באופן מדויק על שולחן הטיפול ויוודא שאת חשה בנוח. במהלך הטיפול, האורך דקות ספורות בלבד, תישארי לבדך בחדר אך תוכלי לשוחח עם הטכנאי שישגיח עלייך מהחדר הסמוך באמצעות טלוויזיה במעגל סגור.

 

טיפול לגידולי צוואר הרחם ניתן בכמה מתכונות

כטיפול ראשוני: כאשר מדובר במחלה מתקדמת שאינה מתאימה לניתוח או במטופלת שאינה מעוניינת בניתוח או שאינה יכולה לעמוד בו. במקרה זה מינון הקרינה לצוואר הרחם הוא גבוה יחסית, במטרה לרפא את הגידול. הטיפול ניתן בדרך כלל במשך כשישה שבועות: בחמשת השבועות הראשונים ניתנת קרינה חיצונית במשך חמישה ימים בשבוע, עם תוספת של כימותרפיה במינון נמוך אחת לשבוע. לקראת סוף הטיפול החיצוני מוסיפים שלושה-ארבעה מחזורים של טיפול פנימי באמצעות החדרת מקור קרינה לתעלת הצוואר דרך הנרתיק, הליך המתבצע בהרדמה אזורית.

כטיפול משלים: לאחר ניתוח, כאשר מאפייני המחלה מצביעים על סיכון גבוה להישנות. הליך הטיפול דומה להליך בטיפול הראשוני, אך המינון המצטבר נמוך יותר. כאשר הטיפול הקרינתי נעשה לאחר ניתוח לכריתת צוואר הרחם, מוחדר מקור קרינה אל הנרתיק בלבד, ללא צורך בהרדמה מקומית.

במחלה חוזרת: קרינה משמשת כלי טיפולי חשוב במקרה שהמחלה נשנית לאחר ניתוח או לאחר טיפול קרינתי קודם. במחלה חוזרת אין מתכונת קבועה לטיפול, והוא מתוכנן בהתאם למיקום הגידולים הקיימים ולגודלם.

הטיפול בקרינה אורך דקות אחדות ואינו כרוך בכאב, אולם בזמן הטיפול יהיה עלייך לשכב ללא תזוזה. הטיפול לא יהפוך אותך ל'רדיואקטיבית' – אנשים אחרים, לרבות ילדים, יוכלו לשהות במחיצתך ללא חשש בתקופת הטיפולים.

 

תופעות לוואי

הטיפול מתוכנן כך שהגידול סופג את מרב הקרינה, אך מנת קרינה מופחתת מגיעה גם לאיברים בריאים הנמצאים בקרבתו. כאשר הקרינה מכוונת לאגן, חלק ממנה נספג גם במערכת העיכול התחתונה, בשלפוחית השתן ובעצמות האגן. חשיפה זו אחראית לתופעות הלוואי האופייניות לטיפול בקרינה: בחילה, עייפות, שלשולים, תכיפות במתן שתן וצריבה בעת מתן שתן. חומרתן של תופעות הלוואי יכולה להשתנות בהתאם לאופי הטיפול בקרינה, לעוצמתו ולמשכו. תוכלי להתייעץ עם האונקולוג בנוגע לצפוי לך.

רוב תופעות הלוואי ניתנות לטיפול באמצעות תרופות. הרופא/ה המטפל/ה יוכלו לסייע לך בכך.

מרבית תופעות הלוואי אמורות להיעלם בהדרגה תוך שבועות אחדים מסיום הטיפול, אך יש תופעות שעלולות להתמיד, ותופעות מאוחרות המופיעות חודשים או שנים לאחר הטיפול.


שלשול:
 צואה רכה, יציאות תכופות או שלשול הן תופעות שכיחות העלולות להתלוות לטיפול בקרינה לאזור האגן. אם את סובלת משלשולים, חשוב שתקפידי לשתות כמויות גדולות של נוזלים כדי למנוע התייבשות. כמו כן, ניתן להשתמש בתרופות ללא מרשם המיועדות לעצירת שלשולים. אם התופעה נמשכת למרות הטיפול התרופתי, אנא דווחי לרופא או לאחות המטפלים בך.

בחילה: בתקופת הטיפול את עשויה לחוש בחילה קלה, אך תופעה זו אינה נפוצה. אחת לשבוע, בסמוך לקבלת הכימותרפיה, תקבלי טיפול מונע בחילה. אם בכל זאת מופיעה בחילה קשה, תוכלי לקבל טיפול נוגד בחילה חזק יותר. אם תאבדי את התיאבון, תוכלי להחליף ארוחות במשקאות מזינים ועתירי קלוריות, שאותם תוכלי להשיג במרבית בתי המרקחת, בהצגת מרשם מרופא המשפחה.

שינויים במתן שתן: תופעות של תכיפות ותחושת דחיפות במתן שתן, צריבה בעת מתן השתן ואף דם בשתן – יכולות להופיע במהלך טיפול קרינתי לאגן. הצוות במכון הקרינה יוכל לתת לך תרופות להקלת חלק מהתסמינים. אם מופיע דימום בכמות גדולה מדרכי השתן, אנא הודיעי לרופא/ה או לאחות.

עייפות וחולשה: קרינה פוגעת במח העצם, במיוחד כשהיא משולבת בכימותרפיה. דיכוי מח העצם מתבטא בירידה בספירות הדם, ובין השאר בירידה במספר תאי הדם האדומים הנושאים חמצן אל רקמות הגוף. תופעה זו מתבטאת בעייפות, שמועצמת גם על ידי תופעות הלוואי הנוספות: שלשולים והתייבשות, בחילה ועוד. חשוב מאוד להקפיד על מנוחה מרובה ככל האפשר, במיוחד אם עלייך לנסוע זמן ממושך כדי להגיע לטיפולים בבית החולים. עם זאת, כדי לאזן את העייפות, מומלץ לבצע פעילות גופנית קלה, כגון הליכות קצרות.

דיכוי חיסוני: הפגיעה במח העצם מתבטאת גם בירידה במספר תאי הדם הלבנים. תאי הדם הלבנים הם 'שחקני מפתח' במערכת החיסון, ומספרם הפוחת בא לביטוי ברגישות יתר לזיהומים. לפיכך, בתקופת הטיפול תתבקשי להימנע מחשיפה לאנשים חולים, וכן יהיה עלייך להגיע לבדיקה בבית החולים, בכל פעם שחום גופך יעלה.

רגישות בעור: העור החשוף לקרינה ייהפך אדום, רגיש וכואב. הוא עלול להתקלף, להפריש נוזלים או להיפצע. בתקופת הטיפול מומלץ להימנע מסבונים מבושמים, מקרמים ומדאודורנטים, העלולים לגרות את העור. חשוב לשמור על העור הנפגע נקי ויבש, כדי למנוע זיהומים משניים. אחות הקרינה או נציג אחר בצוות הרפואי ידריכו אותך כיצד לטפל בעור בזמן הטיפול בקרינה.

תופעות נרתיקיות: הקרינה לאזור צוואר הרחם יכולה לפגוע גם בריריות הנרתיק. שינויים אלה יכולים להתבטא בכאב, בצריבה או בהפרשה, ולעתים אף יופיעו פצעים או כיבים כואבים. ניתן להשתמש בטיפוליים מקומיים להקלה על תופעות הלוואי הנרתיקיות; היוועצי בצוות המטפל בך לקבלת טיפול מתאים.

תופעות גיל המעבר: טיפולים בקרינה לצוואר הרחם פוגעים בתפקוד השחלות, אשר נמצאות בשדה הקרינה, ומובילים להפסקת המחזור החודשי. משמעות הדבר היא שתיאלצי להתמודד עם תופעות הלוואי של גיל המעבר (אם עדיין לא חווית אותן), בדרך כלל כשלושה חודשים לאחר תחילת הטיפול. תופעות אלו עשויות לכלול גלי חום, יובש בנרתיק, נדודי שינה, שינויים במצב הרוח ועוד.

 

קשה להתמודד עם המחשבה של הקדמת תסמיני גיל המעבר, אולם תוכלי לקבל תמיכה והדרכה מהצוות המטפל במכון הקרינה או ביחידה לגינקולוגיה אונקולוגית. למשל, ניתן להפחית את חומרת תופעות גיל המעבר על ידי טיפול הורמונלי חליפי (HRT), באמצעות גלולות או מדבקות להדבקה על העור. הגינקואונקולוג המטפל בך יוכל לעזור לך לבחור את המינון ואת סוג הטיפול – מדבקות או טבליות – המתאימים לך ביותר.

 

חלק מהנשים עוברות לפני הטיפול בקרינה ניתוח להסטת השחלות הרחק מאזור הקרינה. התהליך הנקרא 'הטיית שחלות' (ovarian transposition) מבוצע בניתוח הראשוני (אם ידוע כי החולה תזדקק לטיפול בקרינה לאחר מכן). הליך זה מונע את הקדמת גיל המעבר, משום שלאחריו השחלות לא יושפעו מהטיפול בקרינה. ההליך ניתן לביצוע גם באמצעות ניתוח לפרוסקופי, המצריך חתכים קטנים בלבד בדופן הבטן ונעשה בעזרת מצלמה. ההתמודדות עם ההשפעה של הניתוח והטיפולים על הפוריות יכולה להיות קשה במיוחד, בעיקר אם עדיין לא סיימת להקים את משפחתך. תוכלי להיעזר בקבוצות תמיכה ובאנשי מקצוע, שיעניקו לך תמיכה וסיוע במהלך התמודדותך עם המחלה, עם הטיפולים ועם תופעות הלוואי שלהם.

 

תופעות לוואי ארוכות טווח

לעתים רחוקות, טיפול בקרינה לאזור האגן עלול להיות כרוך בתופעות לוואי ארוכות טווח. תופעות אלה יכולות להישאר בתום הטיפול, או שהן יכולות להופיע חודשים או שנים לאחר הטיפול הקרינתי.


השפעה על המעיים:
 בקרב חלק קטן מהנשים תיתכן השפעה בלתי הפיכה של הטיפול בקרינה על המעי. שינויים משניים לקרינה יכולים להתבטא בכמה דרכים:

  • עלייה בתדירות פעולות המעיים ושלשולים;

  • דימום ממערכת העיכול התחתונה (דם בצואה);

  • היצרות במעי הדק, שיכולה להוביל לחסימת מעי.

תופעות אלה יכולות להופיע כעבור חודשים או אפילו שנים. חשוב שתדווחי על כך לרופא שלך, כדי שיוכל לבדוק אותך ולהציע לך טיפול מתאים. טיפול בתופעות לוואי אלה יכול לכלול חוקנים תרופתיים, צריבת כלי דם במהלך בדיקה אנדוסקופית (קולונוסקופיה – או סיגמואידוסקופיה), טיפול בתא חמצן ואחרים.

השפעה על שלפוחית השתן: אצל חלק קטן מהנשים הנחשפות לקרינה אגנית, נגרם נזק ארוך טווח לשלפוחית השתן, אשר עלול להתבטא בתחושת דחיפות ותכיפות במתן שתן או בהימצאות דם בשתן.

השפעות על הנרתיק: טיפול בקרינה עלול לפגוע בגמישות רקמת הנרתיק, ולגרום לו להפוך צר ומכווץ. הקרינה גם פוגעת באספקת הדם לריריות הנרתיק, אשר הופכות להיות דקות ופריכות יותר, וגם נוטות יותר לדמם. שינויים אלה עלולים לגרום לקשיים ולכאבים בעת קיום יחסי מין. קיום יחסים בתדירות קבועה של פעמיים בשבוע ומעלה מסייעת למנוע היצרות של הנרתיק ומגבירה את אספקת הדם. עם זאת, מטופלות רבות מתקשות לקיים יחסים בשבועות שלאחר השלמת הטיפול. לכן תודרכי לשימוש במאמני (מרחיבי) נרתיק (גלילים העשויים חומר פלסטי חלק, בעלי קוטר ואורך שונים), כמו גם במשחות הורמונליות ומסככות, אשר יכולים לסייע לך לשמור על גמישותו של הנרתיק ועל תקינות הריריות.

נפיחות ברגליים (לימפדמה): חלק מהחולות נזקקות לטיפול בקרינה בבלוטות הלימפה באזור האגן. במקרה זה עלול להיפגע ניקוז הנוזלים מהגפיים התחתונות ומופיעה נפיחות ברגליים. גרבונים ייעודיים ופיזיותרפיה מתאימה (עיסויים לימפטיים) יכולים להקל את התופעה.

 

טיפול כימי

 

טיפול זה מבוסס על שימוש בתרופות אנטי־סרטניות (ציטוטוקסיות), שמטרתן להרוס את התאים הסרטניים. במסגרת הטיפול נגרמת פגיעה מסוימת גם לתאי הגוף הבריאים, ולכן יש לטיפול הכימי תופעות לוואי אופייניות.

טיפול כימי בסרטן צוואר הרחם ניתן על פי רוב בשילוב עם טיפול קרינתי, על מנת להעצים את השפעת הקרינה ולהגביר את יעילותה בהשמדת תאי הגידול. בשילוב כזה משתמשים בדרך כלל בתרופה הנקראת ציספלטין – Cisplatinh (ציספלטין אבווה® – ®Cisplatin Ebewe)* טיפול כימי יכול להינתן גם במתכונות אחרות, כטיפול בלעדי:

 

טיפול כימי מקדים לפני ניתוח

ניתן לטפל בתרופות כימיות כדי לנסות ולהקטין גידול סרטני על מנת לאפשר ניתוח. למשל, בנשים צעירות שהגידולים שלהן גדולים מכדי לאפשר ניתוח משמר פריון (טרכלקטומיה רדיקלית), אפשר לתת טיפול כימי מקדים, כדי להקטין את ממדי הגידול לממדים המאפשרים ניתוח. טיפול כימי מקדים בסרטן צוואר הרחם איננו מקובל בכל העולם. אף שקיים מידע על אודות יעילותו בגרימה לנסיגת גידולי צוואר הרחם, אין בידינו מידע אמין הכולל תוצאות ארוכות טווח של גישה טיפולית כזו. לפיכך טיפול זה מוצע כטיפול ניסיוני בלבד, בנשים המעוניינות בו ומבינות כי הוא עלול להיות כרוך בסיכון.

 

טיפול כימי במחלה חוזרת או מפושטת

במחלת סרטן אשר התפשטה לאיברים או רקמות נוספים ומופיעה בכמה מוקדים, אשר אינם יכולים להיות מכוסים בשדה קרינה – נעשה שימוש בטיפול כימי שיכול להגיע דרך זרם הדם לכל מוקדי המחלה. טיפול כזה יכול לשמש אותנו גם במחלה שנשנית אחרי טיפול קרינתי. התרופות המשמשות לטיפול בסרטן צוואר הרחם הן: ציספלטין וקרבופלטין – Carboplatin (קרבופלטין אבווה® – ®Carboplatin Ebew)* , פקליטקסל – Paclitaxel (דוקסיל® – ®Doxil)*, טופוטקאן – Topotecan (פוטקטסול® – ®Potactasol)*, אייפוספמיד – Ifosfamide (איפוקסן® – ®Ifoxan)* וגמציטאבין – Gemcitabine (גמזר® – ®Gemzar)*. השילוב הראשוני השכיח ביותר הוא קרבופלטין ופקליטקסל.

*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

 

תופעות לוואי

כימותרפיה עלולה לגרום לתופעות לוואי, שעלולות להחמיר מעט אם היא ניתנת במשולב עם טיפול בקרינה. להלן תופעות לוואי שכיחות האופייניות לתרופות שאת עשויה לקבל לטיפול בסרטן צוואר הרחם.

הפחתה בייצור תאי דם

בעוד התרופות הכימיות פועלות נגד התאים הסרטניים בגופך, הן עלולות להפחית זמנית את מספר תאי הדם בדמך. במהלך קבלת הכימותרפיה יילקחו ממך דגימות דם באופן שגרתי כדי לעקוב אחר ספירות הדם ולוודא שאת יכולה לקבל במועד את הטיפול הבא. תאי הדם כוללים שלוש קבוצות עיקריות של תאים:

תאי דם אדומים – נושאים את החמצן מהריאות לאיברי הגוף. כאשר ההמוגלובין נמוך, את עלולה להתעייף בקלות או להרגיש חולשה. לעתים יש צורך לקבל מנות דם במהלך הטיפול כדי להעלות את הספירה האדומה.

תאי דם לבנים – בעלי תפקיד מרכזי במערכת החיסון. בעת ירידה בספירה הלבנה את חשופה יותר לזיהומים. במהלך הטיפול עלייך להיזהר לא להיחשף לאנשים חולים. אם תכנון הטיפול הכימי יאפשר זאת, ייתכן שיוצע לך להתחסן מפני שפעת, דלקת ריאות ושלבקת חוגרת. זכרי: בכל עליית חום בזמן הטיפול הכימי, עלייך לפנות למיון על פי הנחיות הצוות הרפואי המטפל בך, שם יילקחו בדיקות דם ויבוצע בירור לזיהום.

טסיות – משתתפות במערכת הקרישה. בעת ירידה בספירת הטסיות יכולים להופיע דימומים קלים מריריות האף, מהחניכיים וכדומה. דימומים משמעותיים מחייבים כמובן בדיקה רפואית.

השפעות על מערכת העיכול

ירידה בתיאבון – מתרחשת לעתים קרובות בעת הטיפול הכימי. למרות זאת, חשוב להקפיד על תזונה מאוזנת ובעלת תכולה קלורית וחלבונית מספקת. ניתן להתייעץ עם צוות תזונה ביחידה שבה את מטופלת בבית החולים, או בקופת החולים.

בחילות והקאות – הטיפול הכימי ניתן תמיד עם תרופות המונעות בחילות והקאות. יעילותן של תרופות אלה גבוהה, ולרוב הנשים אין בחילות או הקאות משמעותיות. אם תופעות אלה יופיעו, דווחי לצוות הרפואי המטפל בך; ניתן יהיה לשנות ולהתאים את הטיפול התרופתי להפחתת התופעות.

שלשולים או עצירות – המעי מושפע מהטיפול הכימי ומהטיפול התומך הניתן יחד איתו בדרכים שונות. לעתים מופיעים שלשולים בעקבות הטיפול; במצב זה מומלץ ליטול תרופה עוצרת. שלשול מרובה שאינו נשלט בתרופות מחייב פנייה למיון, בדיקה ולעתים אשפוז. במטופלות אחרות מופיעה דווקא עצירות, שניתן לטפל בה בעזרת תזונה נכונה (עתירת סיבים, פירות וירקות טריים ושמן זית), או באמצעות תרופות מרככות צואה או משלשלות.

השפעה על הכליות

חלק מהתרופות הכימיות המשמשות לטיפול בסרטן צוואר הרחם, בעיקר תרופות הפלטינום: ציספלטין וקרבופלטין, עלולות לפגוע בכליות. בדרך כלל ההשפעה אינה מורגשת אך יכולה להיות משמעותית; לכן התפקוד הכלייתי מנוטר באמצעות בדיקות הדם התקופתיות המתבצעות במהלך הטיפול. כדי לצמצם את הסיכון תתבקשי לשתות נוזלים רבים בתקופת הטיפול ותקבלי נוזלים דרך הווריד ביום הטיפול עצמו.

נשירת שיער

חלק מהתרופות הכימיות גורמות לנשירת שיער. אם תטופלי בפאקליטקסל כחלק מהמשלב הכימי שתקבלי, קרוב לוודאי שתופיע נשירה מלאה כבר לאחר הטיפול הראשון. עם זאת, שיערך צפוי לצמוח שוב, בדרך כלל כשלושה עד שישה חודשים מסיום הטיפול. חולות סרטן זכאיות לסיוע ברכישת פאה מטעם משרד הבריאות.

השפעה על מערכת העצבים

פאקליטקסל ותרופות הפלטינום (ציספלטין וקרבופלטין) עלולות לפגוע במערכת העצבים, בעיקר בעצבים תחושתיים. פגיעה כזו מתבטאת בירידה בתחושה, נימול או עקצוץ באצבעות הידיים ובכפות הרגליים. פגיעה כזו חולפת פעמים רבות לאחר השלמת הטיפול, אך לעתים נשארת פגיעה שארית. לעתים נדירות מופיעה פגיעה בעצבים תנועתיים או בעצבים אחרים, למשל בעצבי השמיעה.

 

טיפולים מכווננים (ממוקדי מטרה)

לטיפול הכימי בסרטן צוואר הרחם במחלה מתקדמת ניתן להוסיף טיפול מכוונן (ממוקד מטרה) בשם בווציזומאב – Bevacizumab (אווסטין® – ®Avastin)* . גידולים סרטניים תלויים בגיוס כלי דם חדשים כדי להבטיח המשך אספקת חמצן וחומרי מזון במהלך גדילתם. בווציזומאב הוא נוגדן שחוסם את ייצורם של כלי דם חדשים בסביבת הגידול. בווציזומאב ניתן במקביל לכימותרפיה, ואפשר להמשיך ליטול אותו גם לאחר הפסקת הכימותרפיה, כדי להאריך את משך התגובה לטיפול. תוספת בווציזומאב לטיפול בסרטן צוואר הרחם מאריכה את משך התגובה ואת תוחלת החיים.

 

תופעות הלוואי האופייניות של בווציזומאב שונות מאלה של כימותרפיה. הוא עלול להעלות את לחץ הדם ולפגוע בכושר הסינון של הכליה. אחת מתופעות הלוואי הנדירות של בווציזומאב הוא היווצרות פתח בין מערכת העיכול לבין הנרתיק או שלפוחית השתן; פתח זה קרוי פיסטולה (fistula), והסיכון להיווצרותו גדול יותר במטופלים שנחשפו בעבר לקרינה.

טיפול כימי

 

טיפול זה מבוסס על שימוש בתרופות אנטי־סרטניות (ציטוטוקסיות), שמטרתן להרוס את התאים הסרטניים. במסגרת הטיפול נגרמת פגיעה מסוימת גם לתאי הגוף הבריאים, ולכן יש לטיפול הכימי תופעות לוואי אופייניות.

טיפול כימי בסרטן צוואר הרחם ניתן על פי רוב בשילוב עם טיפול קרינתי, על מנת להעצים את השפעת הקרינה ולהגביר את יעילותה בהשמדת תאי הגידול. בשילוב כזה משתמשים בדרך כלל בתרופה הנקראת ציספלטין – Cisplatinh (ציספלטין אבווה® – ®Cisplatin Ebewe)* טיפול כימי יכול להינתן גם במתכונות אחרות, כטיפול בלעדי:

 

טיפול כימי מקדים לפני ניתוח

ניתן לטפל בתרופות כימיות כדי לנסות ולהקטין גידול סרטני על מנת לאפשר ניתוח. למשל, בנשים צעירות שהגידולים שלהן גדולים מכדי לאפשר ניתוח משמר פריון (טרכלקטומיה רדיקלית), אפשר לתת טיפול כימי מקדים, כדי להקטין את ממדי הגידול לממדים המאפשרים ניתוח. טיפול כימי מקדים בסרטן צוואר הרחם איננו מקובל בכל העולם. אף שקיים מידע על אודות יעילותו בגרימה לנסיגת גידולי צוואר הרחם, אין בידינו מידע אמין הכולל תוצאות ארוכות טווח של גישה טיפולית כזו. לפיכך טיפול זה מוצע כטיפול ניסיוני בלבד, בנשים המעוניינות בו ומבינות כי הוא עלול להיות כרוך בסיכון.

 

טיפול כימי במחלה חוזרת או מפושטת

במחלת סרטן אשר התפשטה לאיברים או רקמות נוספים ומופיעה בכמה מוקדים, אשר אינם יכולים להיות מכוסים בשדה קרינה – נעשה שימוש בטיפול כימי שיכול להגיע דרך זרם הדם לכל מוקדי המחלה. טיפול כזה יכול לשמש אותנו גם במחלה שנשנית אחרי טיפול קרינתי. התרופות המשמשות לטיפול בסרטן צוואר הרחם הן: ציספלטין וקרבופלטין – Carboplatin (קרבופלטין אבווה® – ®Carboplatin Ebew)* , פקליטקסל – Paclitaxel (דוקסיל® – ®Doxil)*, טופוטקאן – Topotecan (פוטקטסול® – ®Potactasol)*, אייפוספמיד – Ifosfamide (איפוקסן® – ®Ifoxan)* וגמציטאבין – Gemcitabine (גמזר® – ®Gemzar)*. השילוב הראשוני השכיח ביותר הוא קרבופלטין ופקליטקסל.

*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

 

תופעות לוואי

כימותרפיה עלולה לגרום לתופעות לוואי, שעלולות להחמיר מעט אם היא ניתנת במשולב עם טיפול בקרינה. להלן תופעות לוואי שכיחות האופייניות לתרופות שאת עשויה לקבל לטיפול בסרטן צוואר הרחם.

הפחתה בייצור תאי דם

בעוד התרופות הכימיות פועלות נגד התאים הסרטניים בגופך, הן עלולות להפחית זמנית את מספר תאי הדם בדמך. במהלך קבלת הכימותרפיה יילקחו ממך דגימות דם באופן שגרתי כדי לעקוב אחר ספירות הדם ולוודא שאת יכולה לקבל במועד את הטיפול הבא. תאי הדם כוללים שלוש קבוצות עיקריות של תאים:

תאי דם אדומים – נושאים את החמצן מהריאות לאיברי הגוף. כאשר ההמוגלובין נמוך, את עלולה להתעייף בקלות או להרגיש חולשה. לעתים יש צורך לקבל מנות דם במהלך הטיפול כדי להעלות את הספירה האדומה.

תאי דם לבנים – בעלי תפקיד מרכזי במערכת החיסון. בעת ירידה בספירה הלבנה את חשופה יותר לזיהומים. במהלך הטיפול עלייך להיזהר לא להיחשף לאנשים חולים. אם תכנון הטיפול הכימי יאפשר זאת, ייתכן שיוצע לך להתחסן מפני שפעת, דלקת ריאות ושלבקת חוגרת. זכרי: בכל עליית חום בזמן הטיפול הכימי, עלייך לפנות למיון על פי הנחיות הצוות הרפואי המטפל בך, שם יילקחו בדיקות דם ויבוצע בירור לזיהום.

טסיות – משתתפות במערכת הקרישה. בעת ירידה בספירת הטסיות יכולים להופיע דימומים קלים מריריות האף, מהחניכיים וכדומה. דימומים משמעותיים מחייבים כמובן בדיקה רפואית.

השפעות על מערכת העיכול

ירידה בתיאבון – מתרחשת לעתים קרובות בעת הטיפול הכימי. למרות זאת, חשוב להקפיד על תזונה מאוזנת ובעלת תכולה קלורית וחלבונית מספקת. ניתן להתייעץ עם צוות תזונה ביחידה שבה את מטופלת בבית החולים, או בקופת החולים.

בחילות והקאות – הטיפול הכימי ניתן תמיד עם תרופות המונעות בחילות והקאות. יעילותן של תרופות אלה גבוהה, ולרוב הנשים אין בחילות או הקאות משמעותיות. אם תופעות אלה יופיעו, דווחי לצוות הרפואי המטפל בך; ניתן יהיה לשנות ולהתאים את הטיפול התרופתי להפחתת התופעות.

שלשולים או עצירות – המעי מושפע מהטיפול הכימי ומהטיפול התומך הניתן יחד איתו בדרכים שונות. לעתים מופיעים שלשולים בעקבות הטיפול; במצב זה מומלץ ליטול תרופה עוצרת. שלשול מרובה שאינו נשלט בתרופות מחייב פנייה למיון, בדיקה ולעתים אשפוז. במטופלות אחרות מופיעה דווקא עצירות, שניתן לטפל בה בעזרת תזונה נכונה (עתירת סיבים, פירות וירקות טריים ושמן זית), או באמצעות תרופות מרככות צואה או משלשלות.

השפעה על הכליות

חלק מהתרופות הכימיות המשמשות לטיפול בסרטן צוואר הרחם, בעיקר תרופות הפלטינום: ציספלטין וקרבופלטין, עלולות לפגוע בכליות. בדרך כלל ההשפעה אינה מורגשת אך יכולה להיות משמעותית; לכן התפקוד הכלייתי מנוטר באמצעות בדיקות הדם התקופתיות המתבצעות במהלך הטיפול. כדי לצמצם את הסיכון תתבקשי לשתות נוזלים רבים בתקופת הטיפול ותקבלי נוזלים דרך הווריד ביום הטיפול עצמו.

נשירת שיער

חלק מהתרופות הכימיות גורמות לנשירת שיער. אם תטופלי בפאקליטקסל כחלק מהמשלב הכימי שתקבלי, קרוב לוודאי שתופיע נשירה מלאה כבר לאחר הטיפול הראשון. עם זאת, שיערך צפוי לצמוח שוב, בדרך כלל כשלושה עד שישה חודשים מסיום הטיפול. חולות סרטן זכאיות לסיוע ברכישת פאה מטעם משרד הבריאות.

השפעה על מערכת העצבים

פאקליטקסל ותרופות הפלטינום (ציספלטין וקרבופלטין) עלולות לפגוע במערכת העצבים, בעיקר בעצבים תחושתיים. פגיעה כזו מתבטאת בירידה בתחושה, נימול או עקצוץ באצבעות הידיים ובכפות הרגליים. פגיעה כזו חולפת פעמים רבות לאחר השלמת הטיפול, אך לעתים נשארת פגיעה שארית. לעתים נדירות מופיעה פגיעה בעצבים תנועתיים או בעצבים אחרים, למשל בעצבי השמיעה.

 

טיפולים מכווננים (ממוקדי מטרה)

לטיפול הכימי בסרטן צוואר הרחם במחלה מתקדמת ניתן להוסיף טיפול מכוונן (ממוקד מטרה) בשם בווציזומאב – Bevacizumab (אווסטין® – ®Avastin)* . גידולים סרטניים תלויים בגיוס כלי דם חדשים כדי להבטיח המשך אספקת חמצן וחומרי מזון במהלך גדילתם. בווציזומאב הוא נוגדן שחוסם את ייצורם של כלי דם חדשים בסביבת הגידול. בווציזומאב ניתן במקביל לכימותרפיה, ואפשר להמשיך ליטול אותו גם לאחר הפסקת הכימותרפיה, כדי להאריך את משך התגובה לטיפול. תוספת בווציזומאב לטיפול בסרטן צוואר הרחם מאריכה את משך התגובה ואת תוחלת החיים.

 

תופעות הלוואי האופייניות של בווציזומאב שונות מאלה של כימותרפיה. הוא עלול להעלות את לחץ הדם ולפגוע בכושר הסינון של הכליה. אחת מתופעות הלוואי הנדירות של בווציזומאב הוא היווצרות פתח בין מערכת העיכול לבין הנרתיק או שלפוחית השתן; פתח זה קרוי פיסטולה (fistula), והסיכון להיווצרותו גדול יותר במטופלים שנחשפו בעבר לקרינה.

שתפי אותנו בסיפור האישי שלך שיכול לעזור למישהי במצב דומה

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות