שיתוף מידע, ייעוץ וליווי לפני ואחרי ניתוח לכריתת רחם בעקבות נגעים טרום סרטניים וסרטניים

מניעה

בדיקות לגילוי מוקדם

היות שמרבית גידולי צוואר הרחם מתפתחים מתוך שינויים טרום־סרטניים, ניתן לזהות את השינויים המוקדמים ולמנוע התפתחות סרטן.
בדיקות לגילוי מוקדם של שינויים טרום־סרטניים בצוואר הרחם, כוללות את בדיקות הפאפ ובדיקה לאיתור נגיף ה- HPV. שינויים טרום־סרטניים המאותרים מוקדם ניתנים לטיפול בקלות ולמנוע התפתחות סרטן.


משטח צוואר הרחם (pap smear)

משטח הפאפ הוא בדיקה לגילוי מוקדם של שינויים טרום־סרטניים בצוואר הרחם המתבצעת בקרב נשים בריאות במהלך הבדיקה השגרתית אצל רופא הנשים. לא בכל בדיקה אצל רופא נשים ייערך משטח פאפ. הנחיות האיגודים המקצועיים ממליצות לנשים לעבור בדיקת פאפ אחת לשלוש שנים, מגיל 21 (בארץ ההמלצה היא להתחיל בגיל 25) ועד גיל 70-65. במהלך הבדיקה מוברש צוואר הרחם במברשת מיוחדת אשר מלקטת ממנו כמה תאים. תאים אלה נשלחים לבדיקה במעבדה. שם הם נסקרים לאיתור שינויים טרום־ממאירים בצוואר הרחם. בדיקת פאפ אינה אבחנתית ורגישותה מוגבלת. כמו בבדיקות אחרות, גם בבדיקה זו ייתכנו תוצאות חיוביות כוזבות – כלומר, מקרים שבהם התוצאה של משטח הפאפ אינה תקינה, אך בפועל אין כל שינוי בצוואר הרחם. תוצאות לא תקינות דורשות המשך בירור באמצעות בדיקת קולפוסקופיה, המאפשרת לזהות אם ישנם שינויים בתאים ומה מידת חומרתם. אם מאותרים במהלך הבדיקה תאים חשודים, ניתן לקחת דגימות מהאזור (ביופסיה) ולשלוח לבדיקה פתולוגית.

יש לזכור כי רגישותה של בדיקת הפאפ היא מוגבלת ונעה סביב ה- 60% לבדיקה בודדת. כלומר, ב- 40% מן המקרים "תפספס" בדיקת הפאפ שינויים טרום ממאירים. הרגישות עולה כאשר חוזרים על הבדיקה אחת לשנה, אבל עדיין רחוקה מ- 100%. יתר על כן, בחלק גדול מן המקרים תוצאות בדיקת הפאפ אינן חד משמעיות, ומחייבות בירור נוסף. 


בדיקה לאיתור נגיף ה-HPV

בדיקות מעבדה המזהות נוכחות של דנ"א נגיפי במשטח צוואר הרחם מאפשרות לזהות נוכחות של זני נגיפים בעלי סיכון משמעותי לגרימת שינויים טרום־סרטניים, ונלקחות לעתים על ידי מומחי צוואר רחם, לאפיון דרגת הסיכון של מטופלת מסוימת או לצרכי מעקב אחרי טיפול. בארצות הברית ובמדינות נוספות בדיקת HPV נלקחת יחד עם משטח הפאפ כבדיקת סקר לאיתור מוקדם של שינויים בצוואר הרחם בנשים מגיל 30 ומעלה. עם זאת, משום שזיהומים רבים של HPV יחלפו מאליהם, בלי לגרום כל שינוי בצוואר הרחם, הרי שעצם נוכחות הנגיף אצל מטופלת מסוימת אינו מצדיק בירור או טיפול מיוחד. בארץ אין המלצה על בדיקת ה-HPV כבדיקת סקר.

הידעת?

צוואר הרחם נגיש לדגימת תאים, הנעשית באופן שגרתי כבדיקה תקופתית וקרויה משטח צוואר הרחם או בדיקת פאפ (pap smear).

 

תסמינים

שינויים טרום־סרטניים וגידולים מוקדמים של צוואר הרחם לא תמיד מלווים בתסמינים, ולעתים הם מתגלים באמצעות בדיקות השגרתיות, שהוזכרו לעיל. התלונה השכיחה ביותר של נשים עם סרטן צוואר הרחם היא דימומים לא סדירים, כגון דימום בין מחזורי וסת או דימום לאחר קיום יחסי מין. לעתים מופיעות גם הפרשות חריגות מהנרתיק או אי־נוחות במהלך קיום יחסי מין. ייתכנו גם דימומים בקרב נשים שמחזור הווסת שלהן נפסק.


כמובן, קיימים מצבים רבים אחרים העשויים לגרום לתסמינים אלה, אך חשוב שלא תתעלמי מהם אם יופיעו, ושלא תרגישי מבוכה לדווח עליהם לרופא שלך. ככל שתקדימי להיפגש עם הרופא, כך תתבצע האבחנה מוקדם יותר, והסיכוי להצלחת הטיפול ישתפר.

תסמינים

שינויים טרום־סרטניים וגידולים מוקדמים של צוואר הרחם לא תמיד מלווים בתסמינים, ולעתים הם מתגלים באמצעות בדיקות השגרתיות, שהוזכרו לעיל. התלונה השכיחה ביותר של נשים עם סרטן צוואר הרחם היא דימומים לא סדירים, כגון דימום בין מחזורי וסת או דימום לאחר קיום יחסי מין. לעתים מופיעות גם הפרשות חריגות מהנרתיק או אי־נוחות במהלך קיום יחסי מין. ייתכנו גם דימומים בקרב נשים שמחזור הווסת שלהן נפסק.


כמובן, קיימים מצבים רבים אחרים העשויים לגרום לתסמינים אלה, אך חשוב שלא תתעלמי מהם אם יופיעו, ושלא תרגישי מבוכה לדווח עליהם לרופא שלך. ככל שתקדימי להיפגש עם הרופא, כך תתבצע האבחנה מוקדם יותר, והסיכוי להצלחת הטיפול ישתפר.

כיצד מתבצעת האבחנה?

בדיקה גינקולוגית

תהליך האבחון מתחיל בדרך כלל אצל רופא הנשים שלך, שיערוך בדיקה מקיפה, במטרה לזהות את מקור הבעיה שעליה התלוננת. לשם כך יבדוק את הנרתיק, צוואר הרחם והרחם עצמו – בהסתכלות, מישוש ולעתים בשילוב בדיקת אולטרה־סאונד.


אם מזוהה נגע חשוד בצוואר הרחם, רופא הנשים יכול לקחת ממנו דגימה (ביופסיה). בעקבות ההתרשמות בבדיקה או תוצאות הביופסיה, ייתכן שתופני לבדיקות נוספות ולמומחה לצוואר הרחם, לקבלת ייעוץ וטיפול.

אם בבדיקה השגרתית לא יימצאו שינויים בצוואר הרחם, אך ישנם תסמינים המעלים חשד לממצא באזור, או שבדיקת הפאפ השגרתית שנלקחה אינה תקינה (גם ללא תלונות מצדך), יפנה אותך רופא הנשים לבדיקת קולפוסקופיה במרפאת צוואר הרחם.


קולפוסקופיה

קולפוסקופיה היא בדיקה של צוואר הרחם באמצעות מכשיר אופטי מיוחד, אשר מגדיל את התמונה ומדגיש שינויים בצוואר הרחם – הדורשים בירור, מעקב או טיפול. הקולפוסקופ מאפשר לרופא הבודק לבצע הערכה יסודית יותר של צוואר הרחם ולהבחין בפרטים שאינם נראים בעין בלתי־מזוינת.


הבדיקה מתבצעת על מיטת בדיקה גינקולוגית. הרופא ישתמש במפשק (ספקולום) כדי להשאיר את דופנות הנרתיק פתוחות, כמו בבדיקת משטח צוואר הרחם. לאחר מכן תימרח על צוואר הרחם תמיסה מיוחדת, הגורמת לאזורים חריגים להיראות בבירור. אור יוקרן מהקולפוסקופ לתוך הנרתיק, והבודק יבחן את צוואר הרחם. אם יבחין הרופא בתאים חשודים, תילקח דגימה קטנה של תאים (ביופסיה) מפני השטח של צוואר הרחם והיא תישלח לבדיקה פתולוגית. בדיקת הקולפוסקופיה דומה לבדיקות גינקולוגיות קודמות שעברת, אם כי היא ממושכת יותר ואורכת כרבע שעה. הבדיקה אינה כואבת, אך היא עלולה לגרום לאי־נוחות. אם תילקח ביופסיה ייתכן דימום קל במשך ימים אחדים לאחר הבדיקה.


ביופסיה

אבחנה של סרטן נעשית כמעט תמיד לאחר התבוננות מיקרוסקופית על דגימת רקמה, שנעשית במכון הפתולוגי. ישנן כמה דרכים ללקיחת דגימת רקמה מצוואר הרחם:


ביופסיה מכוונת:

הבדיקה נעשית באחד משני המצבים הללו:

  • נלקחת מגידול או מנגע שניתן לראות בעין, בידי הרופא המטפל או מומחה צוואר רחם;

  • נלקחת בהכוונה קולפוסקופית במרפאת צוואר הרחם, מאזור שהודגמו בו שינויים בבדיקת קולפוסקופיה.


גרידת תעלת הצוואר (ECC):

זוהי דגימת תאים מתעלת צוואר הרחם, הנלקחת כאשר אין נגע חיצוני הנראה לעין או לקולפוסקופ ולא ניתן ליטול דגימה מכוונת. בבדיקה זו מוחדר מכשיר צר, על מנת לגרד את גבולות התעלה ולקחת מתוכה דגימת תאים. הבדיקה עלולה להסב אי־נוחות, ולאחריה יכולים להופיע כאבים דמויי וסת והתכווצויות ואף ייתכן דימום קל.


ביופסיית חרוט של צוואר הרחם (קוניזציה, LEEP או LLETZ)

ביופסיית חרוט של צוואר הרחם או קוניזציה, היא פעולה אבחנתית או טיפולית, שבמהלכה מוסרים התאים הבלתי־תקינים מצוואר הרחם (תאים שבהם נמצאו שינויים טרום-סרטניים) – במטרה למנוע את התפתחותם לסרטן. לאחר ההליך נבדקת הרקמה המוסרת במלואה, באמצעות מיקרוסקופ, בדומה לדגימות רקמה אחרות.
הפעולה מתבצעת בדרך כלל בעזרת מכשיר הנקרא 'לולאה חשמלית'. היא יכולה להיעשות בהרדמה מקומית, במרפאה או בהרדמה כללית בחדר ניתוח, על פי העדפתך ושיקול דעתו של הרופא המטפל. זוהי פעולה שאינה דורשת אשפוז, וההתאוששות היא בדרך כלל מהירה מאוד.


בזמן הבדיקה ייתכן שתחושי אי־נוחות, אולם הדבר משתנה מאישה לאישה. דימום או הפרשה במשך ימים אחדים לאחר הטיפול הם תופעה רגילה לאחר הליך זה, ויתכן שתתבקשי להימנע משימוש בטמפונים או מקיום יחסי מין למשך חודש.


ביופסיית חרוט היא פעולה טיפולית מספקת לטיפול בשינויים טרום־ממאירים של צוואר הרחם, ובמקרים מסוימים מתאימה גם לטיפול בגידול פולשני מוקדם מאוד (סרטן מיקרו־פולשני). במקרים אחרים הפעולה משמשת כהליך אבחנתי, ויש צורך בטיפול מקיף יותר לאחריה. לאחר נטילת ביופסיה מכל סוג שהוא דגימת הרקמה נשלחת למכון הפתולוגי, ויש להמתין זמן מה עד שיתקבלו תוצאות הבדיקה. מומלץ שתסכמי מראש עם הגינקולוג המטפל בך, באיזה אופן ותוך כמה זמן תקבלי מידע חדש בנוגע לצורך בטיפול או בבדיקות נוספות.

אבחנה חדשה של סרטן היא קשה תמיד, לכל אדם. לקבלת תוצאות ביופסיה שנלקחה כדאי תמיד להגיע בליווי בן משפחה או חבר/ה קרוב/ה, הן כדי לקבל מהם תמיכה והן כדי שיהיה זוג אוזניים קשובות נוסף, כאשר הרופא מסביר את הממצאים ואת המשך הבירור והטיפול. בדרך כלל קשה להכיל את המידע המועבר בפגישה כזו בפעם הראשונה; אל תהססי לשאול שאלות, גם אם את חושבת שעניין מסוים כבר נידון. אם לאחר הפגישה את מרגישה כי עדיין יש לך צורך לקבל הבהרות נוספות, בקשי פגישה חוזרת.


בדיקת האגן

חלק גדול מהמידע הנדרש לקביעת היקף המחלה בסרטן צוואר הרחם, ומכאן שגם לקביעת אופן הטיפול, מתקבל בבדיקה הגופנית ובבדיקת האגן. בדיקת האגן מתבצעת כאשר יד אחת בנרתיק והשנייה מונחת על הבטן, על מנת להעריך את איברי האגן ביניהן. במקרים רבים נדרשת גם בדיקה דרך פי הטבעת, כדי לאמוד בצורה מיטבית את ממדי הצוואר ביחס לאיברים סמוכים. כאשר בדיקת האגן אינה מיטבית, בגלל מבנה הגוף של הנבדקת או בגלל שהבדיקה גורמת לה אי־נוחות רבה, לעתים יש צורך בהערכה המתבצעת בהרדמה, כאשר המטופלת נינוחה, אינה כאובה ושריריה רפויים. במהלך בדיקה כזו ניתן להוסיף, במידת הצורך, גם הערכה של שלפוחית השתן באמצעות סיב אופטי הנקרא ציסטוסקופ, והערכה של המעי התחתון באמצעות צינור הנקרא רקטוסקופ.


בדיקות דימות: CT, MRI, PET CT

בנוסף לבדיקה הגופנית, הצוות הרפואי נעזר במידע המתקבל בבדיקות דימות מתקדמות. מידע זה לא קובע בהכרח את שלב המחלה הרשמי, אך הוא משמש ככלי עזר לקביעת היקף המחלה ולבחירת הטיפול.


סריקת טומוגרפיה ממוחשבת – CT

סריקה באמצעות מכשיר רנטגן מיוחד, המצלם תמונות רבות ומאפשר להרכיב מהן צילום תלת־ ממדי של האזור הנבדק – על מנת לזהות את המיקום המדויק של הגידול, ממדיו, קיומה של פגיעה באיברים סמוכים ומעורבות אזורים נוספים בגוף. מכשיר ה-CT נראה כמו טבעת גדולה המקיפה את מיטת הבדיקה. הבדיקה אורכת כמה דקות ואינה מכאיבה, ובמהלכה תתבקשי לשכב ללא תנועה, כשראשך מונח בפתח הסורק. בסריקות CT נעשה שימוש בכמות קטנה של קרינה, והסבירות שייגרם נזק לך או לאדם אחר היא נמוכה מאוד.


לפני הבדיקה תתבקשי לשתות נוזל מיוחד הנראה בצילום הרנטגן, וסמוך לתחילת הסריקה יוזלף לדמך גם חומר ניגוד דרך עירוי לווריד. חומר זה עלול לגרום לך לחוש גל חום בכל גופך למשך דקות אחדות. אם את אלרגית ליוד או סובלת מאסתמה, תיתכן תגובה חמורה יותר לזריקה, על כן חשוב שתדווחי על כך לרופא לפני ביצוע הסריקה. קרוב לוודאי שתוכלי לשוב לביתך מיד עם תום הבדיקה.


סריקת PET-CT (פליטת פוזיטרונים ממוחשבת משולבת עם CT)

בדיקה מתקדמת המשלבת סריקת CT ובדיקת PET .PET היא בדיקת דימות מתחום הרפואה הגרעינית, המאפשרת לאתר אזורים שקיימת בהם פעילות מטבולית מואצת (מצב האופייני למשל לגידול סרטני), בעזרת חומר רדיואקטיבי במינון נמוך המוזרק לגוף. יתרונה של הבדיקה הוא בכך שהיא מאפשרת להדגים גם אזורים קטנים אשר אינם נצפים ב-CT או תהליכים בשלבי התהוות ראשונים.


כשעה לפני הבדיקה תוזרק לך כמות קטנה של סוכר רדיואקטיבי במינון נמוך הנקרא FDG. ההזרקה נעשית לווריד, בדרך כלל בזרוע. גידולים נוטים לספוג כמות רבה יותר של סוכר, והחומר הרדיואקטיבי נראה על המסך. אחרי הזריקה תתבקשי להמתין 45 דקות עד שעה, על מנת לאפשר לחומר להתפזר באופן אחיד בגוף ולהיספג ברקמות. ההמתנה נעשית בחדר מיוחד, באווירה שקטה ורגועה, תוך מנוחה מוחלטת (אין אפשרות להכניס לחדר ההמתנה מלווים או טלפון סלולרי). לאחר מכן תילקחי לחדר הסריקה ותתבקשי לשכב על מיטה עם טבעת סריקה שנמצאת סביבך.


בדיקה זו רגישה מאוד ויעילה באיתור רקמה גידולית במחלות ממאירות רבות, בהן סרטן צוואר הרחם, והיא מלמדת אותנו על מידת התפשטות המחלה ומכוונת את הצוות הרפואי בתכנון הטיפול.


תהודה מגנטית – MRI

בדיקת MRI היא סריקה לא פולשנית הנעשית באמצעות שימוש בתהודה מגנטית במקום בגלי רנטגן. בדומה לבדיקת CT, בדיקה זו מאפשרת קבלת תמונות חתך רוחביות (ואפילו תלת־ ממדיות) של האברים הפנימיים, והיא טובה במיוחד להערכת רקמות רכות, בהן רקמות אברי האגן ומערכת העצבים המרכזית. בדיקה זו אינה הכרחית בכל מקרה של סרטן צוואר הרחם אך לעתים היא מתבקשת, על פי שיקול דעתו של הצוות המטפל. הבדיקה כוללת הזרקה של חומר ניגוד לווריד הזרוע, על מנת לשפר את רגישות ההדמיה. בזמן הבדיקה תתבקשי לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל גדול למשך כ-30 דקות. אם את סובלת מחרדה ממקומות סגורים (קלאוסטרופוביה), חשוב שתיידעי את הרופא שלך. במקרה כזה תוכלי לקבל תרופה שתרגיע אותך ותגרום לך לנמנום קל. תהליך סריקת ה-MRI אינו כואב, אך מרעיש מאוד. על מנת לסייע לך להתמודד עם הרעש תקבלי אטמי אוזניים או אוזניות. הגליל הוא מגנט רב עוצמה, ולכן תתבקשי להסיר את כל חפצי המתכת שעל גופך – כגון תכשיטים, שעון, משקפיים ומכשיר שמיעה – לפני כניסתך לחדר הבדיקה. אנשים שבגופם מושתל מוניטור לב, קוצב לב או סוגים מסוימים של אטבים כירורגיים מנועים מלעבור סריקת MRI, בשל השדות המגנטיים.

כיצד מתבצעת האבחנה?

בדיקה גינקולוגית

תהליך האבחון מתחיל בדרך כלל אצל רופא הנשים שלך, שיערוך בדיקה מקיפה, במטרה לזהות את מקור הבעיה שעליה התלוננת. לשם כך יבדוק את הנרתיק, צוואר הרחם והרחם עצמו – בהסתכלות, מישוש ולעתים בשילוב בדיקת אולטרה־סאונד.


אם מזוהה נגע חשוד בצוואר הרחם, רופא הנשים יכול לקחת ממנו דגימה (ביופסיה). בעקבות ההתרשמות בבדיקה או תוצאות הביופסיה, ייתכן שתופני לבדיקות נוספות ולמומחה לצוואר הרחם, לקבלת ייעוץ וטיפול.

אם בבדיקה השגרתית לא יימצאו שינויים בצוואר הרחם, אך ישנם תסמינים המעלים חשד לממצא באזור, או שבדיקת הפאפ השגרתית שנלקחה אינה תקינה (גם ללא תלונות מצדך), יפנה אותך רופא הנשים לבדיקת קולפוסקופיה במרפאת צוואר הרחם.


קולפוסקופיה

קולפוסקופיה היא בדיקה של צוואר הרחם באמצעות מכשיר אופטי מיוחד, אשר מגדיל את התמונה ומדגיש שינויים בצוואר הרחם – הדורשים בירור, מעקב או טיפול. הקולפוסקופ מאפשר לרופא הבודק לבצע הערכה יסודית יותר של צוואר הרחם ולהבחין בפרטים שאינם נראים בעין בלתי־מזוינת.


הבדיקה מתבצעת על מיטת בדיקה גינקולוגית. הרופא ישתמש במפשק (ספקולום) כדי להשאיר את דופנות הנרתיק פתוחות, כמו בבדיקת משטח צוואר הרחם. לאחר מכן תימרח על צוואר הרחם תמיסה מיוחדת, הגורמת לאזורים חריגים להיראות בבירור. אור יוקרן מהקולפוסקופ לתוך הנרתיק, והבודק יבחן את צוואר הרחם. אם יבחין הרופא בתאים חשודים, תילקח דגימה קטנה של תאים (ביופסיה) מפני השטח של צוואר הרחם והיא תישלח לבדיקה פתולוגית. בדיקת הקולפוסקופיה דומה לבדיקות גינקולוגיות קודמות שעברת, אם כי היא ממושכת יותר ואורכת כרבע שעה. הבדיקה אינה כואבת, אך היא עלולה לגרום לאי־נוחות. אם תילקח ביופסיה ייתכן דימום קל במשך ימים אחדים לאחר הבדיקה.


ביופסיה

אבחנה של סרטן נעשית כמעט תמיד לאחר התבוננות מיקרוסקופית על דגימת רקמה, שנעשית במכון הפתולוגי. ישנן כמה דרכים ללקיחת דגימת רקמה מצוואר הרחם:


ביופסיה מכוונת:

הבדיקה נעשית באחד משני המצבים הללו:

  • נלקחת מגידול או מנגע שניתן לראות בעין, בידי הרופא המטפל או מומחה צוואר רחם;

  • נלקחת בהכוונה קולפוסקופית במרפאת צוואר הרחם, מאזור שהודגמו בו שינויים בבדיקת קולפוסקופיה.


גרידת תעלת הצוואר (ECC):

זוהי דגימת תאים מתעלת צוואר הרחם, הנלקחת כאשר אין נגע חיצוני הנראה לעין או לקולפוסקופ ולא ניתן ליטול דגימה מכוונת. בבדיקה זו מוחדר מכשיר צר, על מנת לגרד את גבולות התעלה ולקחת מתוכה דגימת תאים. הבדיקה עלולה להסב אי־נוחות, ולאחריה יכולים להופיע כאבים דמויי וסת והתכווצויות ואף ייתכן דימום קל.


ביופסיית חרוט של צוואר הרחם (קוניזציה, LEEP או LLETZ)

ביופסיית חרוט של צוואר הרחם או קוניזציה, היא פעולה אבחנתית או טיפולית, שבמהלכה מוסרים התאים הבלתי־תקינים מצוואר הרחם (תאים שבהם נמצאו שינויים טרום-סרטניים) – במטרה למנוע את התפתחותם לסרטן. לאחר ההליך נבדקת הרקמה המוסרת במלואה, באמצעות מיקרוסקופ, בדומה לדגימות רקמה אחרות.
הפעולה מתבצעת בדרך כלל בעזרת מכשיר הנקרא 'לולאה חשמלית'. היא יכולה להיעשות בהרדמה מקומית, במרפאה או בהרדמה כללית בחדר ניתוח, על פי העדפתך ושיקול דעתו של הרופא המטפל. זוהי פעולה שאינה דורשת אשפוז, וההתאוששות היא בדרך כלל מהירה מאוד.


בזמן הבדיקה ייתכן שתחושי אי־נוחות, אולם הדבר משתנה מאישה לאישה. דימום או הפרשה במשך ימים אחדים לאחר הטיפול הם תופעה רגילה לאחר הליך זה, ויתכן שתתבקשי להימנע משימוש בטמפונים או מקיום יחסי מין למשך חודש.


ביופסיית חרוט היא פעולה טיפולית מספקת לטיפול בשינויים טרום־ממאירים של צוואר הרחם, ובמקרים מסוימים מתאימה גם לטיפול בגידול פולשני מוקדם מאוד (סרטן מיקרו־פולשני). במקרים אחרים הפעולה משמשת כהליך אבחנתי, ויש צורך בטיפול מקיף יותר לאחריה. לאחר נטילת ביופסיה מכל סוג שהוא דגימת הרקמה נשלחת למכון הפתולוגי, ויש להמתין זמן מה עד שיתקבלו תוצאות הבדיקה. מומלץ שתסכמי מראש עם הגינקולוג המטפל בך, באיזה אופן ותוך כמה זמן תקבלי מידע חדש בנוגע לצורך בטיפול או בבדיקות נוספות.

אבחנה חדשה של סרטן היא קשה תמיד, לכל אדם. לקבלת תוצאות ביופסיה שנלקחה כדאי תמיד להגיע בליווי בן משפחה או חבר/ה קרוב/ה, הן כדי לקבל מהם תמיכה והן כדי שיהיה זוג אוזניים קשובות נוסף, כאשר הרופא מסביר את הממצאים ואת המשך הבירור והטיפול. בדרך כלל קשה להכיל את המידע המועבר בפגישה כזו בפעם הראשונה; אל תהססי לשאול שאלות, גם אם את חושבת שעניין מסוים כבר נידון. אם לאחר הפגישה את מרגישה כי עדיין יש לך צורך לקבל הבהרות נוספות, בקשי פגישה חוזרת.


בדיקת האגן

חלק גדול מהמידע הנדרש לקביעת היקף המחלה בסרטן צוואר הרחם, ומכאן שגם לקביעת אופן הטיפול, מתקבל בבדיקה הגופנית ובבדיקת האגן. בדיקת האגן מתבצעת כאשר יד אחת בנרתיק והשנייה מונחת על הבטן, על מנת להעריך את איברי האגן ביניהן. במקרים רבים נדרשת גם בדיקה דרך פי הטבעת, כדי לאמוד בצורה מיטבית את ממדי הצוואר ביחס לאיברים סמוכים. כאשר בדיקת האגן אינה מיטבית, בגלל מבנה הגוף של הנבדקת או בגלל שהבדיקה גורמת לה אי־נוחות רבה, לעתים יש צורך בהערכה המתבצעת בהרדמה, כאשר המטופלת נינוחה, אינה כאובה ושריריה רפויים. במהלך בדיקה כזו ניתן להוסיף, במידת הצורך, גם הערכה של שלפוחית השתן באמצעות סיב אופטי הנקרא ציסטוסקופ, והערכה של המעי התחתון באמצעות צינור הנקרא רקטוסקופ.


בדיקות דימות: CT, MRI, PET CT

בנוסף לבדיקה הגופנית, הצוות הרפואי נעזר במידע המתקבל בבדיקות דימות מתקדמות. מידע זה לא קובע בהכרח את שלב המחלה הרשמי, אך הוא משמש ככלי עזר לקביעת היקף המחלה ולבחירת הטיפול.


סריקת טומוגרפיה ממוחשבת – CT

סריקה באמצעות מכשיר רנטגן מיוחד, המצלם תמונות רבות ומאפשר להרכיב מהן צילום תלת־ ממדי של האזור הנבדק – על מנת לזהות את המיקום המדויק של הגידול, ממדיו, קיומה של פגיעה באיברים סמוכים ומעורבות אזורים נוספים בגוף. מכשיר ה-CT נראה כמו טבעת גדולה המקיפה את מיטת הבדיקה. הבדיקה אורכת כמה דקות ואינה מכאיבה, ובמהלכה תתבקשי לשכב ללא תנועה, כשראשך מונח בפתח הסורק. בסריקות CT נעשה שימוש בכמות קטנה של קרינה, והסבירות שייגרם נזק לך או לאדם אחר היא נמוכה מאוד.


לפני הבדיקה תתבקשי לשתות נוזל מיוחד הנראה בצילום הרנטגן, וסמוך לתחילת הסריקה יוזלף לדמך גם חומר ניגוד דרך עירוי לווריד. חומר זה עלול לגרום לך לחוש גל חום בכל גופך למשך דקות אחדות. אם את אלרגית ליוד או סובלת מאסתמה, תיתכן תגובה חמורה יותר לזריקה, על כן חשוב שתדווחי על כך לרופא לפני ביצוע הסריקה. קרוב לוודאי שתוכלי לשוב לביתך מיד עם תום הבדיקה.


סריקת PET-CT (פליטת פוזיטרונים ממוחשבת משולבת עם CT)

בדיקה מתקדמת המשלבת סריקת CT ובדיקת PET .PET היא בדיקת דימות מתחום הרפואה הגרעינית, המאפשרת לאתר אזורים שקיימת בהם פעילות מטבולית מואצת (מצב האופייני למשל לגידול סרטני), בעזרת חומר רדיואקטיבי במינון נמוך המוזרק לגוף. יתרונה של הבדיקה הוא בכך שהיא מאפשרת להדגים גם אזורים קטנים אשר אינם נצפים ב-CT או תהליכים בשלבי התהוות ראשונים.


כשעה לפני הבדיקה תוזרק לך כמות קטנה של סוכר רדיואקטיבי במינון נמוך הנקרא FDG. ההזרקה נעשית לווריד, בדרך כלל בזרוע. גידולים נוטים לספוג כמות רבה יותר של סוכר, והחומר הרדיואקטיבי נראה על המסך. אחרי הזריקה תתבקשי להמתין 45 דקות עד שעה, על מנת לאפשר לחומר להתפזר באופן אחיד בגוף ולהיספג ברקמות. ההמתנה נעשית בחדר מיוחד, באווירה שקטה ורגועה, תוך מנוחה מוחלטת (אין אפשרות להכניס לחדר ההמתנה מלווים או טלפון סלולרי). לאחר מכן תילקחי לחדר הסריקה ותתבקשי לשכב על מיטה עם טבעת סריקה שנמצאת סביבך.


בדיקה זו רגישה מאוד ויעילה באיתור רקמה גידולית במחלות ממאירות רבות, בהן סרטן צוואר הרחם, והיא מלמדת אותנו על מידת התפשטות המחלה ומכוונת את הצוות הרפואי בתכנון הטיפול.


תהודה מגנטית – MRI

בדיקת MRI היא סריקה לא פולשנית הנעשית באמצעות שימוש בתהודה מגנטית במקום בגלי רנטגן. בדומה לבדיקת CT, בדיקה זו מאפשרת קבלת תמונות חתך רוחביות (ואפילו תלת־ ממדיות) של האברים הפנימיים, והיא טובה במיוחד להערכת רקמות רכות, בהן רקמות אברי האגן ומערכת העצבים המרכזית. בדיקה זו אינה הכרחית בכל מקרה של סרטן צוואר הרחם אך לעתים היא מתבקשת, על פי שיקול דעתו של הצוות המטפל. הבדיקה כוללת הזרקה של חומר ניגוד לווריד הזרוע, על מנת לשפר את רגישות ההדמיה. בזמן הבדיקה תתבקשי לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל גדול למשך כ-30 דקות. אם את סובלת מחרדה ממקומות סגורים (קלאוסטרופוביה), חשוב שתיידעי את הרופא שלך. במקרה כזה תוכלי לקבל תרופה שתרגיע אותך ותגרום לך לנמנום קל. תהליך סריקת ה-MRI אינו כואב, אך מרעיש מאוד. על מנת לסייע לך להתמודד עם הרעש תקבלי אטמי אוזניים או אוזניות. הגליל הוא מגנט רב עוצמה, ולכן תתבקשי להסיר את כל חפצי המתכת שעל גופך – כגון תכשיטים, שעון, משקפיים ומכשיר שמיעה – לפני כניסתך לחדר הבדיקה. אנשים שבגופם מושתל מוניטור לב, קוצב לב או סוגים מסוימים של אטבים כירורגיים מנועים מלעבור סריקת MRI, בשל השדות המגנטיים.

שתפי אותנו בסיפור האישי שלך שיכול לעזור למישהי במצב דומה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות