שיתוף מידע, ייעוץ וליווי לפני ואחרי ניתוח לכריתת רחם בעקבות נגעים טרום סרטניים וסרטניים

סרטן צוואר הרחם

מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. תאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, אולם רובם מתחדשים באותו אופן – באמצעות חלוקה. בדרך כלל חלוקה זו נעשית באופן מסודר ומבוקר. אם התהליך יוצא משליטה מסיבה כלשהי, התאים ממשיכים להתחלק ללא צורך, וכך נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

בגידול שפיר התאים אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף – אך אם הם ממשיכים להתרבות באזור המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.


גידול ממאיר
 מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות. אם לא מטפלים בגידול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעתים תאים ניתקים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף, דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. כשתאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גידולים חדשים הקרויים גידול משני (שניוני) או גרורה. גידולים אלה ממשיכים 'להתנהג' ולהיראות (במיקרוסקופ) כמו הרקמה המקורית שממנה התפתחו. כך, למשל, גרורות של גידול שד אשר מתפתחות בכבד ממשיכות להיקרא גידול שד. הטיפול הניתן להן מכוון על פי סוג הגידול, ולא על פי האיברים שבו הוא נמצא ברגע נתון. חשוב להבין שלמחלת הסרטן אין גורם או סוג אחד של טיפול. קיימים מאות סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.

סרטן צוואר הרחם

מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. תאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, אולם רובם מתחדשים באותו אופן – באמצעות חלוקה. בדרך כלל חלוקה זו נעשית באופן מסודר ומבוקר. אם התהליך יוצא משליטה מסיבה כלשהי, התאים ממשיכים להתחלק ללא צורך, וכך נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

בגידול שפיר התאים אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף – אך אם הם ממשיכים להתרבות באזור המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.


גידול ממאיר
 מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות. אם לא מטפלים בגידול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעתים תאים ניתקים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף, דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. כשתאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גידולים חדשים הקרויים גידול משני (שניוני) או גרורה. גידולים אלה ממשיכים 'להתנהג' ולהיראות (במיקרוסקופ) כמו הרקמה המקורית שממנה התפתחו. כך, למשל, גרורות של גידול שד אשר מתפתחות בכבד ממשיכות להיקרא גידול שד. הטיפול הניתן להן מכוון על פי סוג הגידול, ולא על פי האיברים שבו הוא נמצא ברגע נתון. חשוב להבין שלמחלת הסרטן אין גורם או סוג אחד של טיפול. קיימים מאות סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.

סרטן צוואר הרחם

סרטן צוואר הרחם הוא מחלת הסרטן הרביעית בשכיחותה בקרב נשים בעולם, והשנייה בשכיחותה בקרב נשים במדינות מתפתחות. מדי שנה בשנה מתות 270,000 נשים מסרטן צוואר הרחם – 85% מהן במדינות מתפתחות (באפריקה, בדרום אמריקה ובחלקים מאסיה), שם הנגישות לבדיקות גילוי מוקדם נמוכה. סרטן צוואר הרחם היה אחד מסוגי הסרטן הקטלניים בקרב נשים גם במדינות מפותחות, אך שכיחותו ירדה באופן משמעותי עם כניסתן של בדיקות לגילוי מוקדם של צוואר הרחם – בדיקות הפאפ.


מחלה זו מופיעה בנשים באמצע החיים – מרבית המקרים מתגלים בנשים צעירות מגיל 50 – אך הסיכון קיים גם בגיל מבוגר יותר, ולכן ההמלצה לנשים היא להמשיך ולהיבדק בבדיקות שגרתיות עד גיל 70. בישראל מאובחנים בכל שנה 200 מקרים חדשים של סרטן צוואר הרחם. השכיחות של סרטן צוואר הרחם בישראל נמוכה בהשוואה למדינות רבות אחרות, ועומדת על חמישה מקרים ל-100,000 נשים.

 

מבחינים בין שני סוגים עיקריים של סרטן צוואר הרחם.

  • הסוג הנפוץ יותר הוא קרצינומה של תאי הקשקש (squamous cell carcinoma), שמתפתח בתאים השטוחים, המכסים את שטח הפנים החיצוני של צוואר הרחם.

  • הסוג השני הוא אדנוקרצינומה (adenocarcinoma), שמתפתח בתאים הבלוטיים, המרפדים את דופן תעלת צוואר הרחם (endocervix). אדנוקרצינומה קשה יותר לזיהוי באמצעות בדיקות הסקר שמוצעות כיום.

 טרם התפתחות הממאירות עצמה, חלים שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם. ללא טיפול מתאים, עלולים נגעים אלו להפוך לסרטניים, אם כי אצל מרבית הנשים, לא יתפתח סרטן צוואר הרחם. שינויים טרום סרטניים אלו מכונים CIN (Cervical Intra Epithelial Neoplasia), או נאופלזיה תוך אפיתליאלית בצוואר הרחם.

 

סרטן צוואר הרחם

סרטן צוואר הרחם הוא מחלת הסרטן הרביעית בשכיחותה בקרב נשים בעולם, והשנייה בשכיחותה בקרב נשים במדינות מתפתחות. מדי שנה בשנה מתות 270,000 נשים מסרטן צוואר הרחם – 85% מהן במדינות מתפתחות (באפריקה, בדרום אמריקה ובחלקים מאסיה), שם הנגישות לבדיקות גילוי מוקדם נמוכה. סרטן צוואר הרחם היה אחד מסוגי הסרטן הקטלניים בקרב נשים גם במדינות מפותחות, אך שכיחותו ירדה באופן משמעותי עם כניסתן של בדיקות לגילוי מוקדם של צוואר הרחם – בדיקות הפאפ.


מחלה זו מופיעה בנשים באמצע החיים – מרבית המקרים מתגלים בנשים צעירות מגיל 50 – אך הסיכון קיים גם בגיל מבוגר יותר, ולכן ההמלצה לנשים היא להמשיך ולהיבדק בבדיקות שגרתיות עד גיל 70. בישראל מאובחנים בכל שנה 200 מקרים חדשים של סרטן צוואר הרחם. השכיחות של סרטן צוואר הרחם בישראל נמוכה בהשוואה למדינות רבות אחרות, ועומדת על חמישה מקרים ל-100,000 נשים.

 

מבחינים בין שני סוגים עיקריים של סרטן צוואר הרחם.

  • הסוג הנפוץ יותר הוא קרצינומה של תאי הקשקש (squamous cell carcinoma), שמתפתח בתאים השטוחים, המכסים את שטח הפנים החיצוני של צוואר הרחם.

  • הסוג השני הוא אדנוקרצינומה (adenocarcinoma), שמתפתח בתאים הבלוטיים, המרפדים את דופן תעלת צוואר הרחם (endocervix). אדנוקרצינומה קשה יותר לזיהוי באמצעות בדיקות הסקר שמוצעות כיום.

 טרם התפתחות הממאירות עצמה, חלים שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם. ללא טיפול מתאים, עלולים נגעים אלו להפוך לסרטניים, אם כי אצל מרבית הנשים, לא יתפתח סרטן צוואר הרחם. שינויים טרום סרטניים אלו מכונים CIN (Cervical Intra Epithelial Neoplasia), או נאופלזיה תוך אפיתליאלית בצוואר הרחם.

 

קביעת שלב המחלה

שלב המחלה נקבע על פי גודל הגידול הסרטני ועל פי מידת התפשטותו בעת אבחנת המחלה. זיהוי סוג הסרטן והשלב שבו הוא מצוי מסייע לרופאים לבחור את הטיפול המתאים ביותר עבור כל מטופל. הגדרת השלב אינה משתנה בהמשך, גם אם המחלה חוזרת או אם היקפה משתנה. גידול שהיה מוגבל בעת אבחנתו לאיבר שבו התפתח, יוגדר על פי רוב "שלב 1". ככל שגידול מתקדם יותר בעת האבחנה, יוגדר שלב המחלה כמתקדם יותר, מ־2 ועד 4.

קביעת שלב המחלה בסרטן צוואר הרחם נעשית על סמך הבדיקה הגופנית ועל פי נתונים מוגבלים מתוך בדיקות עזר, עוד לפני הניתוח או ללא ניתוח כלל


שלב I – המחלה מוגבלת לצוואר הרחם:

IA – מחלה מיקרוסקופית שאינה נראית לעין וממדיה עד 5 מ״מ עומק, ועד 7 מ״מ קוטר;

IB – מחלה שממדיה מעבר לנ"ל או שהיא נראית לעין;

IB2 – גידול שקוטרו מעל 4 ס"מ.


שלב II – המחלה התפשטה מקומית:

IIA – גידול המערב את הנרתיק העליון;

IIA2 – גידול שקוטרו מעל 4 ס"מ המערב את הנרתיק העליון;

IIB – גידול החודר לרקמה שליד צוואר הרחם (הפרמטריה).


שלב III – התפשטות מקומית נרחבת יותר:

IIIA – מחלה המערבת את הנרתיק התחתון;

IIIB – מחלה המגיעה לדופן האגן או גורמת לחסימה של השופכן (צינור המחבר את הכליה לשלפוחית השתן) ולהרחבה של אגן הכליה.


שלב IV – מחלה מרוחקת יותר:

IVA – חדירה לתוך שלפוחית השתן או המעי התחתון;

IVB – התפשטות לחלל הבטן מעבר לאגן או גרורות לאיברים מרוחקים יותר.

הידעת?

למרות שצוואר הרחם המשכי לרחם מבחינה מבנית, הם אינם איבר אחד, והגידולים המתפתחים בהם שונים באופיים ובטיפול הניתן להם.

גורמי סיכון

נגיף הפפילומה האנושי

נגיף (וירוס) הוא חלקיק זעיר הקטן יותר מתא בודד או מחיידק המחולל זיהום. הנגיף חודר לתאי הגוף ומשתמש במנגנוני התא כדי להתרבות ולהתפשט מתא לתא.

נגיף הפפילומה האנושי או בשמו הלועזי Human Papilloma Virus) HPV) פוגע בתאי עור וריריות. קיימים למעלה מ-100 תתי־זנים של הנגיף, מתוכם כ-40 אופייניים לאיברי המין ועוברים במגע ישיר, כאשר דרך ההידבקות העיקרית היא בקיום יחסי מין. בין הזנים הנפוצים באיברי המין, קיימים זנים הנחשבים לבעלי סיכון נמוך, אשר גורמים ליבלות – קונדילומות – ולשינויים תאיים בדרגה נמוכה, ואלה לרוב אינם קשורים בהתפתחות סרטן. זנים אחרים נחשבים בעלי סיכון גבוה, משום שהם קשורים בהתפתחות שינויים טרום ממאירים וסרטן בצוואר הרחם. נגיפי ה-HPV גורמים לשינויים סרטניים בתאים באמצעות מנגנון דרכו החומר הגנטי הנגיפי משתלב בחומר הגנטי של התא, ועל ידי כך נפגעים מנגנוני הבקרה המובנים של התא. גם גידולים אחרים יכולים להיות קשורים בנגיף הפפילומה, בהם גידולי הפות והלדן (הנרתיק), גידולי פי הטבעת וגידולי פה ולוע מסוימים. גברים נמצאים אף הם בסיכון לחלות בחלק מהגידולים הללו.


זיהום בנגיף הפפילומה אמנם נחשב תנאי להתפתחות סרטן צוואר הרחם, אולם מרבית הנשים שייחשפו לנגיף לא יחלו בסרטן. למעשה, בין 80%-50% מכלל האוכלוסייה הפעילה מינית ייחשפו במהלך חייהם לנגיף הפפילומה, אך במרביתם המוחלטת של המקרים לא תתרחש הידבקות בנגיף או שזו תחלוף בלי שיתגלה כל סימן. במקרים מעטים בלבד תגרום ההידבקות בנגיף לשינויים תאיים, אשר יתקדמו לשינויים טרום ממאירים או אף לסרטן.


גורמים הקשורים לחשיפה

נגיף הפפילומה עובר במגע, ולכן אחת מדרכי ההידבקות השכיחות היא בקיום יחסי מין. קיום יחסים לא מוגנים (ללא קונדום), קיום יחסים מגיל צעיר וקיום יחסים עם בני זוג רבים – מעלים את הסיכון לחשיפה ולהידבקות.

 

גורמים הקשורים למערכת החיסון

מכיוון שמדובר במחלה זיהומית, למערכת החיסון יש חלק במלחמה בנגיף. מרבית מקרי החשיפה וההדבקה יחלפו בלי שבכלל נבחין בכך, וזאת בזכות יעילותה של מערכת החיסון שלנו. אנשים שמערכת החיסון שלהם יעילה פחות, נמצאים בסיכון מוגבר להידבקות ממושכת, שעלולה לגרום לשינוי טרום-סרטני ובהמשך להתפתחות גידול ממאיר. מצבים הפוגעים במערכת החיסון כוללים:

  • סוכרת

  • תרופות מדכאות חיסון (ניתנות למשל אחרי השתלה, לטיפול במחלות אוטואימוניות ובמחלות פרקים מסוימות ועוד) וטיפול קבוע בסטרואידים

  • זיהום בנגיף ה-HIV

  • עישון

עישון

עישון הוא גורם הסיכון השני להתפתחות סרטן צוואר הרחם, אחרי החשיפה לנגיף הפפילומה. הסיכון להתפתחות סרטן צוואר הרחם בקרב נשים מעשנות הוא פי שניים ומעלה לעומת נשים לא מעשנות.

העישון תורם להתפתחות המחלה בכך שהוא מפחית את כושר ההתנגדות של מערכת החיסון מחד, ותורם באופן ישיר לשינויים הגנטיים ולנזק התאי הנגרם על ידי הנגיף, מאידך.


הריונות

ריבוי הריונות והיריון ראשון בגיל צעיר מעלים את הסיכון לסרטן צוואר הרחם, מסיבות שעדיין אינן ידועות.


גלולות למניעת היריון

נטילת גלולות למניעת היריון מעלה את הסיכון להתפתחות שינויים טרום-ממאירים וממאירים בצוואר הרחם. העלייה בסיכון מושפעת ממשך התקופה שבה ניטלו הגלולות, ויכולה להיות כפולה באישה הנוטלת אותן יותר מחמש שנים ברציפות. עם זאת, הסיכון שב ופוחת עם הפסקת הגלולות. עם זאת, לגלולות למניעת היריון יש גם יתרונות רבים, לרבות הפחתת הסיכון לגידולים אחרים, שכיחים יותר, כמו סרטן הרחם, סרטן המעי הגס וסרטן השחלות. ההחלטה על נטילת גלולות צריכה להתקבל על ידי כל אישה לאחר דיון מושכל ביתרונות ובחסרונות הטיפול עם הרופא המטפל שלה.

גורמי סיכון

נגיף הפפילומה האנושי

נגיף (וירוס) הוא חלקיק זעיר הקטן יותר מתא בודד או מחיידק המחולל זיהום. הנגיף חודר לתאי הגוף ומשתמש במנגנוני התא כדי להתרבות ולהתפשט מתא לתא.

נגיף הפפילומה האנושי או בשמו הלועזי Human Papilloma Virus) HPV) פוגע בתאי עור וריריות. קיימים למעלה מ-100 תתי־זנים של הנגיף, מתוכם כ-40 אופייניים לאיברי המין ועוברים במגע ישיר, כאשר דרך ההידבקות העיקרית היא בקיום יחסי מין. בין הזנים הנפוצים באיברי המין, קיימים זנים הנחשבים לבעלי סיכון נמוך, אשר גורמים ליבלות – קונדילומות – ולשינויים תאיים בדרגה נמוכה, ואלה לרוב אינם קשורים בהתפתחות סרטן. זנים אחרים נחשבים בעלי סיכון גבוה, משום שהם קשורים בהתפתחות שינויים טרום ממאירים וסרטן בצוואר הרחם. נגיפי ה-HPV גורמים לשינויים סרטניים בתאים באמצעות מנגנון דרכו החומר הגנטי הנגיפי משתלב בחומר הגנטי של התא, ועל ידי כך נפגעים מנגנוני הבקרה המובנים של התא. גם גידולים אחרים יכולים להיות קשורים בנגיף הפפילומה, בהם גידולי הפות והלדן (הנרתיק), גידולי פי הטבעת וגידולי פה ולוע מסוימים. גברים נמצאים אף הם בסיכון לחלות בחלק מהגידולים הללו.


זיהום בנגיף הפפילומה אמנם נחשב תנאי להתפתחות סרטן צוואר הרחם, אולם מרבית הנשים שייחשפו לנגיף לא יחלו בסרטן. למעשה, בין 80%-50% מכלל האוכלוסייה הפעילה מינית ייחשפו במהלך חייהם לנגיף הפפילומה, אך במרביתם המוחלטת של המקרים לא תתרחש הידבקות בנגיף או שזו תחלוף בלי שיתגלה כל סימן. במקרים מעטים בלבד תגרום ההידבקות בנגיף לשינויים תאיים, אשר יתקדמו לשינויים טרום ממאירים או אף לסרטן.


גורמים הקשורים לחשיפה

נגיף הפפילומה עובר במגע, ולכן אחת מדרכי ההידבקות השכיחות היא בקיום יחסי מין. קיום יחסים לא מוגנים (ללא קונדום), קיום יחסים מגיל צעיר וקיום יחסים עם בני זוג רבים – מעלים את הסיכון לחשיפה ולהידבקות.

 

גורמים הקשורים למערכת החיסון

מכיוון שמדובר במחלה זיהומית, למערכת החיסון יש חלק במלחמה בנגיף. מרבית מקרי החשיפה וההדבקה יחלפו בלי שבכלל נבחין בכך, וזאת בזכות יעילותה של מערכת החיסון שלנו. אנשים שמערכת החיסון שלהם יעילה פחות, נמצאים בסיכון מוגבר להידבקות ממושכת, שעלולה לגרום לשינוי טרום-סרטני ובהמשך להתפתחות גידול ממאיר. מצבים הפוגעים במערכת החיסון כוללים:

  • סוכרת

  • תרופות מדכאות חיסון (ניתנות למשל אחרי השתלה, לטיפול במחלות אוטואימוניות ובמחלות פרקים מסוימות ועוד) וטיפול קבוע בסטרואידים

  • זיהום בנגיף ה-HIV

  • עישון

עישון

עישון הוא גורם הסיכון השני להתפתחות סרטן צוואר הרחם, אחרי החשיפה לנגיף הפפילומה. הסיכון להתפתחות סרטן צוואר הרחם בקרב נשים מעשנות הוא פי שניים ומעלה לעומת נשים לא מעשנות.

העישון תורם להתפתחות המחלה בכך שהוא מפחית את כושר ההתנגדות של מערכת החיסון מחד, ותורם באופן ישיר לשינויים הגנטיים ולנזק התאי הנגרם על ידי הנגיף, מאידך.


הריונות

ריבוי הריונות והיריון ראשון בגיל צעיר מעלים את הסיכון לסרטן צוואר הרחם, מסיבות שעדיין אינן ידועות.


גלולות למניעת היריון

נטילת גלולות למניעת היריון מעלה את הסיכון להתפתחות שינויים טרום-ממאירים וממאירים בצוואר הרחם. העלייה בסיכון מושפעת ממשך התקופה שבה ניטלו הגלולות, ויכולה להיות כפולה באישה הנוטלת אותן יותר מחמש שנים ברציפות. עם זאת, הסיכון שב ופוחת עם הפסקת הגלולות. עם זאת, לגלולות למניעת היריון יש גם יתרונות רבים, לרבות הפחתת הסיכון לגידולים אחרים, שכיחים יותר, כמו סרטן הרחם, סרטן המעי הגס וסרטן השחלות. ההחלטה על נטילת גלולות צריכה להתקבל על ידי כל אישה לאחר דיון מושכל ביתרונות ובחסרונות הטיפול עם הרופא המטפל שלה.

שתפי אותנו בסיפור האישי שלך שיכול לעזור למישהי במצב דומה

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות